ברית משה, מצות לא עשה סה:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:3
Open in the reader →1ומה (ג) הן המלאכות כו' ואלו הן החורש כו'. רבינו מנה הל"ט מלאכות בלשון וסדר המשנה דשבת ע"ג ע"ב אלא בזה משנה דבמתניתין איתא תחלה הזורע ואח"כ החורש ורבינו נקט תחלה חורש ואח"כ זורע והשינוי זו טעמא בעי, הן אמת דהגמרא הקשה שם מכדי מכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר זורע הא הגמ' משני תנא בא"י קאי דזרעי ברישא והדר כרבי פרש"י קשה היא ואין יכול לכסות בלא חרישה יאשמעינן דהא נמי חרישה היא, ונ"ל דרש"י כיוון למ"ש המאירי ז"ל בשבת שם וז"ל תנא בא"י קאי כלומר שבא להשמיענו שכל שהיא בארץ קשה ונחרשה ונזרעה אם חרשה אחר הזריעה חייב אף על חרישה שניה עכ"ל וא"כ גם לרבינו הי' לו לאשמעינן את זה דחרישה שניה ג"כ חרישה הוא וגם על הרמב"ם ז"ל יש לדקדק דקדוק זה דבהל' שבת פ"ז הל' א' נקט ג"פ כרבינו, אבל אח"כ ראיתי בראש יוסף ז"ל שכבר עמד על הרמב"ם בזה עי"ש מה שתירץ כי תירוצו עולה יפה גם לרבינו. ולי"נ בס"ד לתרץ דרבינו כתב בתר דחשיב את הל"ט מלאכות וז"ל כל אלו המלאכות וכל שהוא מעניינם הם הנקראים אבות מלאכות כיצד היא עניינם החורש כו' דהחורש או החופר או העושה חריץ הר"ז אב מלאכה שכל אחד ואחד חפירה היא בקרקע כו' וכ"כ הרמב"ם בהלכה ב' שם, וא"כ ממילא י"ל דבשלמא התנא כיון דל"ק דכל שהוא מעניינם הם הנקראים אבות והוה ס"ד דחרישה שניה לא הוי חרישה ע"כ נקט מתחלה הזורע לאשמעינן א"ז אבל רבינו והרמב"ם כיון שהם כתבו בפי' דכל שהוא מעניינם הם הנקראים אבות א"כ ממילא ידעינן מזה דחרישה שניה ג"כ חרישה היא דלא גרע מהעושה חריץ ע"כ נקטו כסדר כל העולם החורש והזורע כמובן: