ברית משה, מצות לא עשה סה:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:4
Open in the reader →1ודע דהתנא נקט הל"ט מלאכות על הפועל הזורע החורש והרמב"ם בפ"ז נקט על הפעולה החרישה הזריעה וכבר עמד התי"ט ז"ל בשבת פ"ז מ"ב ע"ז ומתרץ עי"ש וא"כ לכאורה כיון שדרכו של רבינו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם כמ"ש היד מלאכי כללי הסמ"ג סי' מ"ח א"כ אמאי פירש בזה, אבל לפי מ"ש הגאון מו"ה מרדכי בנעט ז"ל בריש ספרו מגן אבות לתרץ את הרמב"ם דהתנא דמתניתין קאי לכ"ע אף לר"ש דסובר דמלאכה שאצל"ג פטור א"כ עשיית המלאכה לחודא אינה גורמת החיוב רק בכוונת מכיוון מהפועל שצריך לאיזה תכלית הנמשך מאותה המלאכה וע"כ נקט על הפועל הזורע החורש כו' ר"ל כדרך הזורע שעשה כן לאיזה תכלית אבל הרמב"ם דפסק כר' יהודא דמלאכה שאצל"ג חייב ע"כ נקט על הפעולה כן תירץ המגא"ב ודפח"ח, אלא צריך עוד קצת תבלין כיון דסוף סוף עדיין קשה על הרמב"ם דמדוע לא נקט כלשון המתניתין על הפועל דבשלמא על התנא מיישב המגא"ב שפיר אבל על הרמב"ם אף שפסק כר"י עדיין קשה וכי גרע לר' יהודא כשמתכוון הפועל לאיזה תכלית הנמשך מאותה מלאכה הלא אדרבא אז יותר מסתבר דחייב וא"כ הו"ל למינקט כלשון המתניתין ואי"ל דהרמב"ם רצה להודיענו דפסק כר"י הא הרמב"ם כתב בפי' בפ"א מהל"ש הל' ז' דהלכה כר"י דמלאכה שאצל"ג חייב, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת המגא"ב דעיקר כוונתו ליישב את קושית התי"ט והתי"ט באמת לא הקשה על הרמב"ם מידי אלא אדרבא כתב דעפ"י דקדוק צ"ל כמ"ש הרמב"ם וע"כ הקשה על התנא דמתניתין דעפ"י דקדוק על לישנא דאבות מלאכות שייך למיתני זריעה בלשק שם דבר וע"ז משני המגא"ב דהתנא דמתניתין דאזיל גם אליבא דר"ש ע"כ לא מצי למינקט עפ"י דקדוק אבל הרמב"ם שפסק כר"י ע"כ נקט שפיר בלשון דקדוק' וא"כ ממילא י"ל כיון דרבינו פסק כר"ש דמלאכה שאצל"ג פטור כמו שכתבנו לעיל מל"ת ס' ע"כ לא נקט גם רבינו בלשון דקדוק אלא כהתנא דמתניתין כמובן. ודע דברמב"ם פ"ז שם יש שינויים הרבה בסדר הל"ט מלאכות דלא כהמתניתין מלבד השינויים שכתבנו אבל יען כי ראיתי בראש יוסף ז"ל בשבת דף ע"ג שכבר דיבר מזה ע"כ לא רציתי לפרטם ומה שמיישב הר"י על מה שאיתא ברמב"ם מתחלה ההבערה ואח"כ הכיבוי ובמתניתין איתא להיפך גם אני כוונתי בס"ד בזה לדעתו הטהורה:
2ומ"ש רבינו שנינו במס' שבת אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כו' לכאורה יש לדקדק אמאי ל"כ התנא במתניתין בהדיא ט"ל מלאכות וכבר עמד גם התי"ט בשבת שם ע"ז ותירץ ג' תירוצים עי"ש אבל לפי מה שנראה מרבינו לקמן במלאכת תופר דבתופר לא חייב משום קושר א"כ ליכא למימר אליבא דרבינו את התירוץ השני של התי"ט אלא צ"ל או כתירוצו הא' או כתירוצו הג' והמעשה רוקח ז"ל הל"ש פ"ז כתב אליבא דהרמב"ם גכ"כ ועי' בפרמ"ג בפתיחתו להל' שבת שמיישב ג"כ היטב את קושית התי"ט: