ברית משה, מצות לא עשה סה:שח
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:308
Open in the reader →1ובהל"ש פ"ב הלכ"ד כתב הרמב"ם וז"ל וכן ספינה המטורפת בים כו' וזועקים עליהן ומתחננים בשבת ומתריעין עליהן לעזור אותם ואין מתחננים ולא זועקין על הדבר בשבת עכ"ל ולפי מ"ש הרמב"ם הל' תענית הנ"ל עכצ"ל דמ"ש בהל"ש ומתריעין עליהן לעזור אותם פירושא דמתריעין בשופר וא"כ ק"ל על הלח"מ שכ' בהל"ש שם וז"ל הך תרועה לא הוי בשופר כדכ' רבינו בפ"ב מהל' תענית והאי תרועה לא הוי אלא בפה עכ"ל הלא בפ"א מהל' תענית כתב הלח"מ בעצמו דמהיכא למד הרמב"ם דלעזור אותם מותר לתקוע בשופר כהנ"ל וא"כ אמאי לא מפ' בהל"ש גכ"כ וצ"ע, אבל קושיתינו הנ"ל עכ"פ מתורצ' שפיר כמ"ש הרהמ"ג וגם מהב"י ז"ל או"ח סי' תקע"ו נראה שהסכים להרהמ"ג אבל הב"ח ז"ל שם הקשה על הרהמ"ג עי"ש וגם לי קשה קצת כיון דלפי דבריו לא דברו החכמים ור' יוסי דמותר לתקוע בשופר לעזור אותן אלא מחמת סברא אמרינן דמותר כמ"ש הרהמ"ג מהטעם דאפילו חילול גמור מחללין וכיון דלא דברו בפי' מזה א"כ היכי כתב הרמב"ם א"ז הלא אין דרכו לכתוב מה דליתא בפי', וע"כ נ"ל בס"ד בדעת הרמב"ם דהי' קשה לו נהי דמתריעין בשבת דקאמר הת"ק פירושו בענינו כמ"ש הגמ' בדף י"ד אבל אי באמת לא דיבר הת"ק מתקיעת שופר כלום אמאי קאמר מתריעין הלא מהגמ' שם מוכח דלכ"ע לשון התרעה בשופר בודאי משמע וא"כ אמאי לא נקט לשון צעקה אעכ"מ דהת"ק ה"ק ועל אלו מתריעין בשבת כו' כוונתו בתרתי דתוקעין בשופר לעזור ועוד דמתריעין בענינו וע"כ נקט לשון מתריעין ורבי יוסי פליג בחדא ומודה בחדא דע"ז דתוקעין לעזרה מודה דשרי משום הטעם שכ' הרהמ"ג ולא פליג אלא על צעקה וא"כ מוכח דלתרוייהו מותר לתקוע בשופר לעזור וע"כ פסק הרמב"ם שפיר ודו"ק: