ברית משה, מצות לא עשה סה:שכא
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:321
Open in the reader →1וכיון שזכינו בס"ד להביא ראי' אלימתא מהירושלמי לשיטת רש"י והר"ן הנ"ל דמשום שביתת בהמתו ג"כ עובר על לאו דלא תעשה כל מלאכה מה מאד יש להבין בזה את הלבוש ז"ל או"ח סי' ש"ה שכ' וז"ל כבר ידעת שאדם מצווה על שביתת בהמתו דכתיב לא תעשה כל מלאכה וכתב האלי' רבה על זה וז"ל צ"ע דהתו' בפ' במה בהמה כתבו דקרא לא תעשה כל מלאכה למחמר אחר בהמתו הוא דאתי והך דהכא נפקא לן מלמען ינוח וכ"כ הג"א וברמב"ם פ"כ גם על מ"ש בסי' רמ"ו קשה עכ"ל ולכאורה צריך להבין מה הקשה הא"ר דילמא סובר הלבוש כשיטת רש"י והר"ן וכבר עמד ע"ז הראש יוסף בשבת שם וגם בפרמ"ג או"ח סי' ש"ה במשבצות ס"ק א' ובסי' רמ"ו ס"ק ו' כתב ג"כ דהלבוש סובר כרש"י והר"ן וצ"ל דקושיית הא"ר הי' דהיאך שבק הלבוש את רבינו והרמב"ם והתו' והא"ז והג"א והמאירי הנ"ל מחודש שי"ח שהם רוב מנין ורוב בנין ופסק כרש"י והר"ן אבל בהנ"ל גם זה מיושב שפיר כיון דמירושלמי ראי' לשיטת רש"י והר"ן ע"כ פסק הלבוש כוותייהו, אבל לכאורה עדיין קשה על הלבוש דבסי' רמ"ו ס"ג כתב וז"ל שביתת בהמתו מצינו בפי' בתורה שנצטוינו עליה שנ' לא תעשה כל מלאכה א"נ למען ינוח שורך וגו' אלמא דמסופק הי' הלבוש דמשום מה מיחייב וע"כ הביא את השני דעות ובסי' ש"ה סתם כרש"י והר"ן ואפשר דעל קושי' זו כיוון הא"ר במ"ש גם עמ"ש בסי' רמ"ו קשה וי"ל דבסי' רמ"ו כוונת הלבוש להודיענו דלכ"ע מצינו בפירוש בתורה שנצטוינו על שביתת בהמתו ועכ"כ את השני דעות אבל בסי' ש"ה סתם הלבוש לדינא כשיטת רש"י והר"ן מהטעם שכתבנו כמובן ומה שהביא הלבוש בסי' רמ"ו את הפסוק דדברות הראשונות ובסי' ש"ה את הפסוק דדברות האחרונות כבר עמד ע"ז הפרמ"ג הנ"ל ועי' בש"ך יו"ד סי' קנ"א ס"ק י' שפסק ג"כ כשיטת רש"י והר"ן והש"ך באמת לא הביא אלא את הפסוק דדברות אחרונות אבל התי"ט פסחים פ"ד מ"ג כתב וז"ל אלא שנרא' קצת דדוקא בבהמתו אסר רחמנ' דהא איסור דמחמר נמי מהך קרא דאיסור דשביתה הוא דנפיק לן וכתיב ביה ובהמתך כו' עכ"ל נראה מהתי"ט תרתי חדא דגם הוא פסק כרש"י והר"ן ועוד דשביתת בהמתו ומחמר תרווייהו מלא תעשה כל מלאכה דדברות הראשונות נפקא לן וע"ז באמת לכאורה ק"ל כיון שהוכחנו במחודש שי"ח דרש"י ל"ס כן אלא סובר דשביתת בהמתו מלא תעשה כל מלאכה דדברות האחרונו' ילפי' וגם כתבנו שם מלתא בטעמא דמדוע ס"כ וא"כ קשה על התי"ט מהטעם שכתבנו אליבא דרש"י אעכצ"ל דהתי"ט סובר דהני תרי קראי דדברות הראשונות והאחרונות כחד חשיבי וכמו דיליף הגמ' ב"ק נ"ד ע"ב מתרווייהו דחי' ועוף בכלל בהמה וכיון דכחד חשיבי ע"כ לא הקפיד התי"ט ונקט את הפסוק דדברות הראשונות דכתיב תחלה וברש"י סובר התי"ט דמשו"ה נקט את הפסוק דדברות האחרונות משום דכתיב ביה וכל בהמתך דמרבי' כל מיני בהמות וכיון דהגמ' שם דיבר מכל מיני בהמות ע"כ נקט רש"י את הפסוק זה כן נ"ל דצ"ל אליבא דהתי"ט וא"כ י"ל דהלבוש ג"כ ס"כ ודו"ק: