ברית משה, מצות לא עשה סה:מט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:49
Open in the reader →1הקוצר (טו)כו'. לכאורה יש לדקדק ברבינו ז"ל דמדוע לא מפרש גם את האב זורע הא גם לזורע יש דינים ותולדות הרבה כמ"ש הרמב"ם הל"ש פ"ח וגם היראים סי' ק"ב ד"ה הזורע והא"ז הל"ש אות נ"ד והרוקח סי' נ"ז כולם מפרשו זורע כמו שמפ' הרמב"ם וא"כ מדוע שבק רבינו וגם על הסמ"ק קשה קושיא זו. וי"ל דלרבינו לא הי' שום חידוש דין בהאב דזורע דאת מ"ש הרמב"ם פ"ח דזומר אב מעין זורע כבר כתב רבינו באב דחורש, ואת מ"ש הרמב"ם דמשקה צמחין תולדה דזורע גם א"ז כבר כתב באב דחורש ומשום דרבינו סובר דמשקה מים לזרעים חייב משום חורש ומשום זורע עכ"כ א"ז שם, ואת מ"ש הרמב"ם וכן השורה חיטין ושעורין תולדה דזורע שלמד מגמ' זבחים צ"ד ע"ב כמ"ש הרהמ"ג והכ"מ ע"ז י"ל כמ"ש המגא"ב דסוגי' דזבחים קאי אליבא דר' יהודא דמשאצל"ג חייב אבל לר"ש דמשאצל"ג פטור אינו חייב כששורה חיטין ושעורין במים כיון דאין לו תכלית מזריעה זו דזריקת חיטין במים דהא חטה חדשה אינה מצמח' רק החטה נצמחת ומתכלה והוי משאצל"ג עי"ש. וא"כ ממילא י"ל דהרמב"ם לשיטתו דפסק כר"י ע"כ הביא שפיר את הא דסוגי' דזבחים אבל רבינו לשיטתו דפסק כר"ש כהנ"ל מחודש ד' ע"כ השמיט את הא דשורה חיטין במים כמובן. ואת מ"ש הרמב"ם בהלכה ד' בהא דאספסתא וסלקא וזומר וצריך לעצים שהם מימרות דרב כהנא ורב יוסף ואביי בשבת ע"ג ע"ב י"ל דרבינו סובר כיון דעיקר כוונתם בהני מימרות לאשמעינן דעל מלאכה אחת חייב שתים ודלא כרבה דמוע"ק דף ב' כמ"ש הנב"י הנ"ל מחודש ל"ד וא"ז כבר כתב רבינו באב דחורש דחייב במשקה מים לזרעים שתים, ואת הא דגבשושית של עפר על גבי יתדות שחייב משום זורע שכ' הרמב"ם והיא מימרא דאביי שבת פ"א ע"ב י"ל דרבינו סובר כרש"י שם ד"ה חייב דלא הוי אלא תולדה דרבנן וכ"כ בהג"א שם וכיון דליכא לרבינו גם תולדה דאורייתא באב דזורע מה שלא הביא כבר באב דחורש ע"כ לא רצה לעשות משום תולדה דרבנן גרידא מחודש בפ"ע כיון שלא יהי' דומה להשאר ל"ט אבות שהביא בהם גם תולדות דאוריי'. או י"ל כיון שהרי"ף והרא"ש לא הביאו את הא דגבשושית על גבי יתדות וצ"ל שהם סברו דאביי מחייב מדאוריי' [עי' ש"ג סוף פר' המוציא] ולא כמו שמפרש רש"י והיה קשה להם קוש" רש"י מהא דר"ל שם שהתיר לקנח בצרור שעלו בו עשבים וצ"ל שר"ל חולק על אביי וכיון שהם פסקו כר"ל ע"כ לא הביאו את הא דאביי או צ"ל בדעת הרי"ף והרא"ש כיון שרבא בגיטין ז' ע"ב חולק על אביי כמ"ש התוס' בשבת שם ד"ה והניחו ע"כ לא פסקו כאביי וא"כ י"ל גם אליבא דרבינו כן כמובן. וכיון דלא היה לרבינו שום חידוש באב דזורע ע"כ ל"כ לזורע מחודש בפ"ע וכן י"ל אליבא דהסמ"ק ודו"ק: