עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה סה:מח

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:48

Open in the reader →

1שם (יד) שאסור לכבד את הקרקע שמא ישוה גומות כו'. מדכ' רבינו שמא ישוה גומות נראה בפי' דלא פסיקא ליה דישוה אלא גזרינן שמא ישוה אבל רש"י שבת קכ"ד ע"ב ד"ה מכבדות של תמרה כתב וז"ל כעין שלנו לכבד את הבית דאסור משום אשויי גומות דמודה ר"ש בפ"ר ולא ימות עכ"ל וצ"ל דמש"ה כתב רש"י דהוי פ"ר כיון דג"כ סובר כרבינו דמה דק' הגמ' שם צ"ה ע"א והאידנא דס"ל כר"ש שרי אפילו לכתחילה לא קאי רק על מרבץ ולא על כיבוד וע"כ מפ' דכיבוד הוי פ"ר דאל"כ הוה קשה דאמאי אסור כיבוד לר"ש כמובן, וא"כ ק"ל על רבינו כיון דסובר דגם בכיבוד לא פסיקא לן שישוה גומות א"כ הוי כיבוד כמו מרבץ וא"כ אמאי פסק דמרבץ שרי וכיבוד אסור, ותו ק"ל היכי כתב דאשויי גומות הוי תולדה דחורש הא רבינו דיבר מכיבוד קרקע הבית כמ"ש בריש ענין זה וא"כ אפי' אי השוה גומות לא הוי אלא תולדה דבונה כהנ"ל מחודש כ"ז והיכי כתב דהוי תולדה דחורש בשלמא לשיטת התו' בשבת צ"ה ע"א ד"ה והאידנא דכיבוד אסור גם לר"ש מפני שמזיז עפר ממקומו הוי שפיר תולדה דחורש כיון דמזיז עפר הוי חופר כמ"ש רש"י ותו' שם ל"ט ע"א ד"ה שמא אבל לרבינו בשלמא אי לא הוה כתב שמא ישוה גומות אלא הוה כתב כרש"י הנ"ל משום אשויי גומות אז הוה יכלינן למימר דגכ"ס כהתו' שהאיסור היא משום שמזיז עפר ממקומו וכמ"ש המרש"א פסחים דף ס"ה על התו' שם ד"ה המכבד אבל כיון שכ' שמא ישוה גומות א"כ עכ"מ דל"ס כהתו' דמשום מזיז עפר אסור הכיבוד כיון דלהתו' לא הוי שמא עי' תו' בשבת ופסחים היטב וכיון דעכצ"ל דרבינו סובר דפירושא דשמא ישוה גומות היינו שמא ימלא את הגומות עפר וזה באמת לא הוי בבית אלא תולדה דבונה וכ"כ רש"י שבת צ"ה בפי' דמכבד ומרבץ חייב משום בונה לר"א וא"כ היכי כתב רבינו דהוי תולדה דחורש ועל קושיא זו רמזנו לעיל מחודש מ"ד בשני חצאי לבנה והיא אצלי קושיא גדולה:

2ונ"ל דעל הקושיא הא' י"ל כמו שמתרץ הריב"ש אליבא דהרמב"ם הל"ש פכ"א הל"ג מובא בכ"מ שם, ועל הקושיא הב' י"ל דכשנדקדק ברבינו דבריש דבריו בהיתר דמרבץ דיבר מכיבוד הבית ובכאן כתב ש"מ שאסור לכבד את הקרקע כו' ולכאורה מדוע ל"כ גם כאן ש"מ שאסור לכבד את הבית וע"כ נ"ל דכיון שרצה לכתוב את הדין דכיבוד אצל הדין דחורש מאיזה טעם שהי' לו וכדי שלא יהא קשה עליו דמה שייכות יש להדין דכיבוד עם הדין דחורש כמו שהקשינו לעיל מחודש מ"ד ע"כ דיבר רבינו מכיבוד קרקע ולא מכיבוד הבית ובקרקע שלא בבית באמת הוי אשויי גומות תולדה דחורש כמ"ש רבא בשבת ע"ג ועכ"כ רבינו שפיר דהוי תולדה דחורש ודו"ק. ואחר שכתבנו את זה ראיתי במהרש"ל בביאורו כאן שכ' וז"ל שהיא תולדה דחורש ס"א דבונה ואע"ג דחורש אין שייך בבית מ"מ אין למחוק הספרים דהכי פירושו שהיא תולדה דחורש גבי שדה וממילא בבית תולדה דבונה עכ"ל: