ברית משה, מצות לא עשה סה:סה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:65
Open in the reader →1אבל בביצה דף ל"ג על הברייתא מגבב מן החצר ומדליק ובלבד שלא יעשה צבורין ור"ש מתיר במאי קא מפלגי מר סבר מחזי דקא מכניא למחר וליומא אחרינא ומ"ס קדרתו מוכחת עליו כתב הר"ן וז"ל ומ"מ מדלא אסרי' אלא משום דמחזי כמאן דמכניס למחר וליומא אחרינא ולא אסרי' ליה משום מעמר יש להביא ראי' למ"ש הר"י בן רבי' מאיר ז"ל דאינו חייב משום מעמר אלא במלקט במקום שגדל שם וה"נ מוכח בפ' כלל גדול דאמרי' האי מאן דמכניף מלחא ממלחתא חייב משום מעמר אלמא דוקא דכניף ממלחתא אבל במקום אחר לא עכ"ל ולכאורה צריך להבין הא הר"ן סובר דבי"ט ליכא משום מעמר כשמעמר להסקה כהנ"ל וא"כ היכי הקשה דלאסור משום מעמר ואי"ל כיון דמגבב צבורין צבורין ולא הסיק הכל ביו"ט עכ"ס הר"ן דאיכא משום מעמר דא"כ קשה על ר' שמעון דהיכי מתיר אפי' צבורין צבורין משום דקדרתו מוכחת עליו הא היכא דבאמת ל"צ כולה לי"ט א"כ מגבב למחר וליומא אחרינא וזה באמת אסור אפי' לר"ש ועוד הא מהברייתא מוכח בפי' דאינו מגבב אפי' צבורין אלא לצורך יו"ט אלא החכמים אסרו אפי' לצורך יו"ט משום דמחזי דקא מכניא למחר ור"ש סובר דלא מחזי כיון דקדרתו מוכחת עליו דאל"כ אלא נאמר דכשמגבב צבורין צבורין באמת לצורך מחר מגבב א"כ היכי קאמר הגמ' דחכמים אוסרין משום דמחזי הלא באמת כן היא אעכצ"ל כמו שכתבנו וכיון דבאמת מגבב לצורך יו"ט א"כ תו לא שייך משום מעמר לשיטת הר"ן וא"כ מה הקשה הר"ן דמדוע לא אסרי' משום מעמר, וא"ל דמ"ש הר"ן בדף ל"א דליכא ביו"ט משום מעמר ל"כ אלא אליבא דאחרים אבל הר"ן לעצמו לס"כ וע"כ הקשה בדף ל"ג שפיר כיון דמהפנ"י שם מוכח בפי' דהר"ן לעצמו ס"כ וכ"מ מהמחה"ש סי' תק"א ס"ק ז' עי"ש, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הר"ן דהכי הקשה כיון דחכמים אסרו משום דמחזי דצובר שלא להסיקו ביו"ט א"כ מדוע ל"ק הגמ' דחכמים אסרו משום דמחזי כמעמר כיון דמאן דחזי שעשה צבורין סובר דשלא להסיקו ביו"ט מגבב וא"כ שוב שייך משום מעמר וע"כ מחמת קושיא זו הוכיח הר"ן מברייתא זו דלא שייך מעמר אלא כשמלקט במקום שגדל שם, ועל התו' הנ"ל צ"ל דמשו"ה לא הביא ראי' מברייתא זו כיון די"ל דהגמ' באמת ה"ק מר סבר מחזי דקא מכניא למחר וליומא אחרינא והו"ל מעמר ועל הר"ן צ"ל דסובר דאי הוה הפשט בגמ' כן אז הוה אמר הגמ' בקיצור מר סבר דמחזי כמעמר כמובן: