עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה סז:ב

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 67:2

Open in the reader →

1כיצד (ב) הרי שנתחייב בב"ד מלקות כו', נראה דרבינו סובר דהלאו זה קאי גם על עונש מלקות וכ"ס הרמב"ם הל"ש פכ"ד הל"ז אבל לכאורה ק"ל מנ"ל זה הלא מפשטות הקרא נראה דלא הזהיר אלא על עונש מב"ד דומיא דשריפה וגם מלשון הגמ' יבמות וסנהדרין הנ"ל מוכח דלא קאי אלא על עונש מב"ד עי"ש ועל הרמב"ם יותר גדול אצלי התימא כיון דבסה"מ מל"ת שכ"ב לא דיבר מעונש מלקות כלום אלא מעונש מב"ד וצ"ל דטעמו כיון דמהמכילתא שהביא שם מוכח דלא קאי לאו זה אלא על עונש מב"ד כיון דאומרת מה שריפה מיוחדת שהיא אחת ממב"ד כו' אף כל שאר מב"ד וא"כ אפי' אם נאמר דחזר הרמב"ם בחיבורו ממה שסובר בסה"מ אבל עדיין קשה עליו מהמכילתא וגם על המג"א סי' של"ט ס"ק ג' ק"ל דנראה מדבריו כפמ"ש המחה"ש שם דכשנאמר דהרמב"ם קאי על מלקות שעושה חבורה אז באמת ל"ק עליו מידי הלא עדיין קושיתינו קשה עליו דאפי' מלקות שעוש' חבורה מנ"ל כיון דמהמכילתא מוכח דדוקא על עונש מב"ד הזהיר לאו זה וא"כ עדיפא הו"ל להמג"א להקשות דאפי' מלקות שעושה חבורה מנ"ל:

2וע"כ נ"ל בס"ד בדעת רבינו והרמב"ם כך דבסנהדרין י' ע"א אמר רבא מלקות במקום מיתה עומדת פרש"י וז"ל דכיון דעבר על אזהרת בוראו ראוי הוא למות ומיתה זו קנס עליו הכתוב והרי הוא כאחת מן המיתות וכי היכי דסקילה בפ"ע ושריפה בפ"ע והרג בפ"ע הוי נמי מלקות כאחת מן המיתות עכ"ל וגם התוס' שם ד"ה מלקות הסכים לזה אלמ' דרבא סובר דבמלת מב"ד נכלל גם מלקות ועי' ברמב"ם הלכ' סנהדרין פט"ז הל"א שפסק כרבא ואף דרבא ל"ק אלא אליבא דר' ישמעאל דסובר דבמלקות בעינן ג"כ ב"ד של כ"ג והרמב"ם פסק כרבנן דלא בעינן אלא ב"ד של ג' וא"כ היכי פסק כרבא כבר מתרץ הכ"מ א"ז ע"ש וכיון דהרמב"ם פסק כרבא ע"כ פסק שפיר דגם על מלקות קאי לאו זה כיון דמלקות במקום מיתה הוא ול"ק עליו מהמכילתא כיון די"ל דבמלת אף כל שאר מב"ד דקאמרה נכלל גם מלקות ואין להקשות דלמא לא סוברת כרבא כיון דר' ישמעאל קאמר בהמכילתא את זה ורבא ג"כ אליבא דרבי ישמעאל קאמר א"כ שפיר י"ל בהמכילתא כמו שכתבנו וא"כ י"ל דגם בסה"מ סובר הרמב"ם כבחיבורו והא דל"כ בסה"מ דגם על מלקות קאי לאו זה י"ל דנכלל במלת מב"ד שהביא בשם המכילתא, וגם יש ליישב בזה מדק"ל על הסה"מ דהיכי הביא את הא דרבי ינאי דירושלמי סנהדרין פ"ד הלכה ו' מכאן לבתי דינין שלא יהיו דנין בשבת הלא זה עכצ"ל דפירושא בר' ינאי דקאי על שלא יעשו העונש דל"ל דר' ינאי קאי על הדין גרידא בלא עונש כיון דהדין בלא עונש אינו אסור אלא מדרבנן כמו שאיתא במשנה ביצה הנ"ל אעכצ"ל דר' ינאי קאי על הדין עם העונש [ועי' בתוס' שבת סי' של"ט אות ו' מ"ש בשם אמונת שמואל ותראה דג"כ סובר הפשט בהירושלמי כן ואח"כ ראיתי בברכי יוסף או"ח סי' של"ט אות ג' שכ' בפי' הפשט בירושלמי כמו שכתבנו ונהניתי שכוונתי בס"ד לדעתו כי גם מה שהביא ראי' לזה מלשון הירושלמי עלה בס"ד ברעיוני כן אלא על מה שהביא הבר"י בשם האלי' רבה שכ' על המג"א דאישתמיט מיניה הירושלמי זה שהביא החינוך ק"ל דהיאך כ"כ הלא המג"א דיבר שם מסה"מ ובסה"מ הביא ג"כ את הירושל' זה ואי"ל דגם הסה"מ לא ראה המג"א אלא סמך על מה שהביא הרהמ"ג שהביא המג"א דע"ז ק"ל בתרתי חדא דהלשון של המג"א לא מורה כן ועוד דכשנאמר כן אז עדיפא הו"ל להקשות דאישתמיט מהמג"א הירושלמי שהביא הסה"מ מדוע קאמר דאישתמיט מיניה הירושלמי שהביא החינוך וגם על הבר"י ק"ל דהיאך לא הרגיש בזה וצ"ע] וכיון דר' ינאי קאמר סתם עכ"מ דקאי גם על עונש מלקות וא"כ היאך הביאו בסה"מ אבל בהנ"ל דגם הסה"מ דיבר ממלקות מיושב שפיר כמובן, וא"כ גם על רבינו ל"ק מידי די"ל דג"כ פסק כרבא דמלקות במקום מיתה עומדת וגם קושית המג"א הנ"ל ל"ק דלכאורה מנ"ל להמג"א מהסה"מ דדוקא על דבר שיש בו חילול שבת חייב מה"ת עי"ש שכ"כ וצ"ל כיון דבמכילתא שהביא הסה"מ ליתא אלא מב"ד ומב"ד הוי דבר שיש בו חילול שבת עכ"ס המג"א בדעת הסה"מ כן אבל לפמ"ש דבמלת מב"ד נכלל גם מלקות באמת לא מוכח מהמכילתא שהביא הסה"מ דבעינן דוקא דבר שיש בו חילול שבת אלא מוכח דדוקא מב"ד בעינן וכיון דגם מלקות נכלל במלת מב"ד ע"כ פסקו רבינו והרמב"ם שפיר דגם על מלקות קאי הלאו זה עי' במג"א היטב ותבין, ועי' ברמב"ם הל' סנהדרין פי"א הל"ב שכ' וז"ל לפיכך אין דנין דיני נפשות לא ע"ש ולא עיו"ט שמא יתחייב וא"א להורגו למחר כו' ובהל"ד כתב אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוים בהן כו' והאי הדינים האלו שוים בהן שכ' קאי גם עמ"ש בהלכה ב' וא"א להורגו למחר וא"כ גם משם מוכח דעונש מלקות לא עונשין בשבת ויו"ט והכ"מ כתב בהלכה ד' שם וז"ל ומ"ש שדיני מלקיות כדיני נפשות מדאמר רבא בפ"ק דסנהדרין מלקות במקום מיתה עומד כו' וא"כ מוכח דגם הכ"מ סובר בכוונת הרמב"ם במה שסובר דגם על עונש מלקות קאי הלאו זה כמ"ש, וכיון שבררנו בס"ד שדברי רבינו והרמב"ם מיושרים א"כ ק"ל על החינוך דמדוע לא הביא דגם על עונש מלקות קאי לאו זה הלא דרכו בקודש להלוך בכ"מ בעקבותיו של הרמב"ם ואפשר דסמך על המכילתא והירושלמי שהביא כהנ"ל אליבא דסה"מ ודו"ק: