ברית משה, מצות לא עשה סט:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 69:2
Open in the reader →1מאחר (ב) שענש הכתוב כרת כו', נראה מפשטות לשון רבינו דמזה גופא למדנו שמוזהרים בו מאחר שיש בו כרת או מיתה וכ"כ ברמזיו כאן ולעיל במל"ת ט"ז וברמזיו שם כתב א"ז ביותר ביאור ותמצית דבריו שדבר שחייב כרת או מיתת ב"ד ל"צ שום לימוד ממקום אחר לאזהרה וא"כ ק"ל מ"ק ר"ל ביומ' פ"א ע"א מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי כו' וגם שאר אמוראים שם מפלפלו בזה הלא לפמ"ש רבינו באמת ל"צ למיכתב אזהר' בעינוי כיון דממילא ידעינן מאחר שיש בו כרת ותו ק"ל למה כתב רחמנ' גבי מלאכה אזהרה כהנ"ל מל"ת ס"ח הלא גם במלאכ' כתיבה עונש כרת וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי וגו' אלא ע"ז י"ל דלעבור בלאוין הרב' כתב רחמנ' אזהר' גבי מלאכ' כהנ"ל מל"ת ס"ח מחודש ב' בשם רש"י דאי משום עונש כרת לא הו' ידעינן אלא חד אזהר' או י"ל כיון דבעונש מלאכה כתיב בעצם היום הזה ולא הוה ידעינן אזהר' על מלאכת הלילה כהנ"ל מל"ת ס"ח מחו' ב' בשם רש"י והמזרחי בפי' הב' ע"כ כתב רחמנ' אזהר' למלאכת לילה [וזה ל"ק הא גם בעונש עינוי כתיב בעצם היום הזה וא"כ היכי ידעינן אזהרה לעינוי דלילה דע"ז י"ל כיון דגליא רחמנ' במלאכ' דפירוש' דבעצם היום הזה בין ביום בין בליל' ע"כ ?שם ממילא ידעינן דגם בעצם היום הזה דעינוי פירושו כן] אבל הקושי' הא' הנ"ל עדיין קשה, ועוד ק"ל ה"כ רבינו דל"צ שום לימוד על אזהרה עינוי הלא מהגמ' הנ"ל מוכח דמגז"ש דעצם עצם או מגז"ש דעינוי עינוי ילפינן אזהר' לעינוי וכ"מ מהספרא דצריך איזה לימוד על אזהר' דעינוי מובא בסה"מ מל"ת קצ"ו וכ"כ ז"ל היראים סי' קי"ט והסמ"ק סי' רכ"א דיש גז"ש על אזהרה דעינוי והרמב"ם הל' שביתת עשור פ"א הל"ד גכ"כ כרבינו וא"כ גם על הרמב"ם קשה הן אמת שהלח"מ שם כתב שהרמב"ם ג"כ על הגז"ש כיוון אלא שקיצר בלשונו ולא חש לבאר ועי' ברדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' כ"ד ותראה דצ"ל שג"כ כיוון למ"ש הלח"מ וא"כ גם על רבינו י"ל כן אבל באמת זה דוחק אצלי דהיאך נא' שבשביל שלא רצו להאריך כתבו בלשון דאיכא למיטעי:
2וע"כ נ"ל בס"ד בכוונתם כך דהמרש"ל ז"ל בביאורו במל"ת ט"ז עמ"ש רבינו שם וזה הכלל כל שענש עליו הכתוב כרת מב"ד ה"ז מל"ת כו' כתב וז"ל פי' אע"פ שאלקים לא תקלל איצטריך שלא יקלל הדיין כדלקמן מל"ת רנ"ו מ"מ יש לנו דין אזהרה כאן הואיל ויש כאן עונש מב"ד וכן איתא בגמ' בפ' אלו הן הלוקין אבימי מהגרוניא משמיה דרבא אמר חייבי כריתות א"צ אזהרה שהרי פסח ומילה ענוש כרת אע"פ שלא הזהיר א"כ ממילא הוי כרת כמו אזהר' ולסמך ל"ת מילתא בעלמא לוקחין אזהרה ממקום אחר והכל כדי למנותן בלאוין ולמלאות שס"ה לאוין אבל אי לא היינו יכולין למצוא לו לאו אפי' בגילוי מילתא לא הי' נמנה כמו פסח ומילה ודו"ק עכ"ל וכאן כתב המרש"ל וז"ל וכל מקום שיש כרת או מיתה יש ג"כ אזהרה וכ"כ בסימנים ומ"מ קשה סוף סוף גילוי מילתא בעינן כדפי' לעיל ונ"ל דגילוי הוא דילפינן עינוי ממלאכה כדלקמן א"נ דילפינן בק"ו מאכילת חזיר ונבילה שאין בה כרת אפ"ה בלאו ואף שאין מזהירין מה"ד כדלעיל עכ"ל ונ"ל דהמרש"ל כיוון במ"ש כדלעיל על מ"ש במל"ת ט"ז שהעתקנו ובמל"ת ט"ז נ"ל דכיוון עמ"ש המל"מ ז"ל הל' מאכלות אסורות פ"ב דהיכא דמפורש העונש מזהירין מה"ד, אבל לכאורה ק"ל דהיכי כתב דמק"ו מחזיר ונבילה ילפינן אזהרה לעינוי הלא מגמ' יומא הנ"ל מוכח דמגז"ש ילפינן לא מק"ו ונ"ל בס"ד דהמרש"ל כתב א"ז אליבא דר"ל דלא דיבר מהגז"ש שם כלום וצ"ל דלא קיבלה מרבו וכ"כ הנר מצוה סי' ח' אות י"א וא"כ קש' מנ"ל לר"ל הגילוי מילתא על אזהרת עינוי עכ"כ המרש"ל דבק"ו יליף וע"כ ל"ק ר"ל מפני מה ליכא אזהרה בעינוי אלא מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי כוונתו דבאמת איכא אזהרה דילפינן בק"ו מחזיר ונבילה אלא מפני מה לא נאמרה בתורה בפי' וא"כ י"ל דרבי' והרמב"ם סברו כר"ל דבק"ו ילפינן אזהרה לעינוי וכדי שלא יהא קשה הלא אין מזהירין מה"ד עכ"כ מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא התענה כו' כוונתם דמאחר שהעונש מפורש מזהירין מה"ד כמ"ש המל"מ ודו"ק: