ברית משה, מצות לא עשה עה:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 75:2
Open in the reader →1אף (ב) צורך אוכל נפש שמותר כו', כ"כ גם הרמב"ם הלכה ה' שם אלא הרמב"ם כתב בפי' דמלאכ' שאפשר לעשות מעי"ט רק מדרבנן אסור ובהטעם דלמה אסרוה חכמים נחלקו הרמב"ם והראב"ד עי' בהרהמ"ג שם ועי' בתו' ביצה ג' ע"א ד"ה גזירה מ"ש בשם הירושלמי דנראה דמדאורייתא אסור וכבר דיבר מהירושלמי זה הב"י או"ח סי' תצ"ה ומ"ש והרקדה כו' אבל לרקד פעם שניה כו' מותר הטעם לחלק בין הרקדה ראשונה לשנייה כתב הביאור מו"ה יוסף מקרעמניץ שהרקדה ראשונה תיקון גמור והוי מלאכה דאורייתא א"נ הרקדה שנייה רגילה להיות מיד סמוך ללישה דחייש שמא יפול בו צרור לכך מותרין וגם המרש"ל ז"ל בביאורו כאן כ"כ, ומ"ש ותניא בתוספתא הפלפלין כו' כן היא שיטת הרי"ף ז"ל וכ"כ התו' בשבת קמ"א ע"א ד"ה הני ועי' ברמב"ם הליו"ט פ"ג הלי"ב ובטוש"ע או"ח סי' תק"ד, ומ"ש רבינו ואין הלכה כר"ע שאומר דלבהמה מותר כו' בביצה דף כ"א סובר ריה"ג לכם ולא לכלבים ור"ע סובר לכם ולא לעכו"ם ופסק רבינו כריה"ג כיון דסתם משנ' דחלה כוותיה וכ"פ ז"ל הרי"ף שם והרמב"ם פ"א הלי"ג שם והיראים סי' קי"ג והסמ"ק סי' קצ"ד אבל הבעל המאור ז"ל פסק כר"ע והרבה להקשות על הרי"ף והרמב"ן ז"ל במלחמות שם מיישבו וגם הרא"ש ז"ל מיישב את כל הקושיות של הבעה"מ עי"ש אבל לכאורה ק"ל על רבינו דמדוע כתב דמשום סתמא דחלה פסק כריה"ג מדוע ל"ק משום דהלכה כר"ע מחבירו אבל לא מחביריו הלא בביצה שם מוכח דגם ריב"ב סובר כריה"ג ובזה הוה מייתר דגם לשיטת הבעה"מ דר"ע מודה לסתמא דחלה ג"כ הוה יכול לפסוק כריה"ג אלא על רבינו י"ל דסובר כהאי שיטה מובא ביד מלאכי סי' קע"ב דהלכה כר"ע אפי' מחביריו ואף דזה דוחק כיון דהי"מ הרבה להשיב ע"ז ואמת אתו עי"ש אלא שלא יהא קשה על רבינו מיחייבינן למשכנינו ולתרצו במה דאפשר אבל על התו' שם ד"ה לכם ק"ל דכ' וז"ל הלכה כריה"ג ואע"ג דקיי"ל דהלכה כר"ע מחבירו דהא אשכחנא סתמ' דמשנ' כוותיה במס' חלה כו' אלמא דהתו' ל"ס דהלכה כר"ע אלא מחבירו וא"כ קשה על התו' קושיתינו הנ"ל, ואפשר כיון דל"ק ריב"ב בפי' דלא כר"ע אלא הגמ' שם קאמר כן אליבא דר' הונא אבל לר' חסד' באמת י"ל דל"ס ריב"ב דלא כר"ע עי' ברש"י שם ד"ה כל חדא ותבין, או י"ל כיון דר"ש גכ"ס כר"ע כדאי' בירושלמי ביצה פ"א הלכה י"א וא"כ הוי תרי לבהדי תרי והדרינן לכללן דהלכה כר"ע ע"כ הביאו את הראי' מסתמא דחלה ודו"ק:
2עי' רש"י פ' בא פי"ב פט"ז שכ' וז"ל לכל נפש אפי' לבהמה כו' נראה דפסק כר"ע והרמב"ן שם כתב ע"ז וז"ל וגם זה איננו כהלכה אבל לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים והמזרחי כתב על רש"י וז"ל כר"ע דדריש נפש ואפי' נפש בהמה במשמע כעניין שנא' ומכה נפש בהמה ישלמנה ומה ת"ל לכם לכם ולא לעכו"ם ולא כריה"ג שדורש לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים משום דהלכה כר"ע מחבירו וכן פסקו אבי העזרי והר"ז הלוי והא דמס' חלה דתנן עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ונאפת בי"ט דמשמע שאם אין הרועים אוכלין ממנה אינה נאפת ביו"ט והו"ל סתם במשנה ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם משנה כבר תירצו אותם דאפילו ר"ע מודה בה משום דאפשר להו בלא אפייה ולכן מה שטען הרמב"ן ז"ל ואמר וגם זה אינו כהלכה אבל לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים איננה טענה עכ"ל ובאמת ההשגה שהשיג המזרחי על הרמב"ן גדולה מאד דנהי דהרמב"ן סובר דהלכה כריה"ג כשיטת הרי"ף וכמ"ש במלחמות הנ"ל אבל היאך יכול לכתוב על רש"י דאינו כהלכ' דילמא באמת סובר רש"י כשיטת הבעה"מ הנ"ל וכהריטב"א ז"ל במגילה דף ז' ד"ה הא דהלכה כר"ע, וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הרמב"ן כך דבתר דכ' רש"י לכל נפש אפי' לבהמה כתב וז"ל יכול אף לעכו"ם ת"ל אך ועל הני שני דרשות קמציין הרמב"ן וכתב עליהם את דבריו הנ"ל וכוונתו דבמכילתא פ' בא פרשה ט' לפי הגירסא שלפנינו אי' כך אך אשר יאכל לכל נפש שומע אני אף נפשות בהמה ונפשות עכו"ם במשמע ת"ל לכם לכם ולא לבהמה לכם ולא לעכו"ם דברי ר' ישמעאל ריה"ג אומר אך אשר יאכל לכל נפש אף נפשות בהמה במשמע משמע מביא נפשות בהמה ומביא נפשות עכו"ם ת"ל אך חלק ר"ע אומר אך אשר יאכל לכל נפש אף נפש בהמה במשמע משמע מביא נפש בהמה ומביא נפש עכו"ם ת"ל לכם ולא לעכו"ם מה ראית לחלוק שאתה מוזהר על הבהמה ואין אתה מוזהר על עכו"ם עכ"ל ועי' במראה הפנים על הירושלמי ביצה הנ"ל שהביא ג"כ את הגירס' זו בהמכילתא נמצא לפי גירסא זו באמת ר"ע וריה"ג קיימו בחדא שיטתא בנפש בהמה דלא פליגי אלא מהיכא ממעטינן עכו"ם ריה"ג ממעט מאך ור"ע ממעט מלכם וזאת המכילתא דלא כהגמ' כיון דבגמ' לכ"ע לא ממעטינן עכו"ם אלא מלכם, וכיון דחזינן דרש"י ג"כ ממעט עכו"ם מאך ומרבה בהמה מלכל נפש מוכח בפי' דנקט כריה"ג דמכילתא וע"ז באמת ליכא להקשות על רש"י מידי אע"ג דמגמ' מוכח דל"ס ריה"ג כן כיון שדרכו של רש"י עה"ת לפרש לפעמים כשיטת המכילתא או ספרי וספרא אף שהם נגד הגמ' כידוע, וא"כ י"ל דלעולם גם רש"י סובר כגמ' וכשיטת הרי"ף דהלכה כריה"ג ומ"ש בפ' בא באמת לא להלכה כתב אלא הביא את דברי ריה"ג דהמכילתא כדרכו ולזה כיוון הרמב"ן במ"ש וגם זה איננו כהלכ' כוונתו דהני שני דרשות שכ' רש"י לא להלכה כתב אלא כמו שכתבנו ועכ"כ הרמב"ן אח"כ לכם כו' כוונתו אבל להלכה באמת סובר רש"י כשיטת הרי"ף נמצא לפי"ז לית כאן שום השגה על הרמב"ן וגם מיושב בס"ד מה שהניח המזרחי בקושיא אח"כ בד"ה יכול על רש"י דהיאך יליף למעט עכו"ם מאך דלא כהגמ' דממעט מלכם ודו"ק ולענין הלכה פסקינן בש"ע או"ח סי' תקי"ב כשיטת רבינו והרי"ף כריה"ג דלכם ולא לכלבים: