עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה עה:ג

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 75:3

Open in the reader →

1ומכשירי (ג) אוכל נפש כו', בברייתא ביצה כ"ח ע"ב ובמגילה ז' ע"ב פליגי ר' יהודא ורבנן רבנן סברו דמכשירי אוכל נפש שא"א לעשותן מעיו"ט ג"כ ממילת הוא ממעטינן ולכם אתי למעט לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים ור"י סובר דלכם אתי לרבות דהוא לא ממעט אלא מכשירין שאפשר לעשותן מעיו"ט ופסק רבינו ז"ל כר' יהודא, אבל לכאורה ק"ל דהיאך פסק כר"י הא קיי"ל ר"י ורבנן הלכה כרבנן ועוד הא ר' יוסי דדריש לכם ולא לעכו"ם ולא לכלבים ג"כ ל"ס כר' יהודא דדריש לכם לכל צרכיכם וכיון דקיי"ל בעירובין מ"ו ע"ב דר' יוסי ור' יהודא הלכה כר' יוסי היכי פסק כר' יהודא, ועוד ק"ל הלא מסתמא דמשנה מגילה שם גכ"מ דלא כר' יהודא כמ"ש הגמ' שם הא לענין מכשירי אוכל נפש זה וזה שוין מתני' דלא כר' יהודא וגם בביצה ל"ו ע"ב אית' סתמא זו וכיון דסתמא דמתני' דלא כר"י היכי פסק רבינו כר"י אלא ע"ז י"ל כיון דבגמ' ביצה ל"ז ע"א איתא דסתמא דמשנה דדף ל"ו שם אתיא כב"ש א"כ ממילא גם סתמא דמשנה מגילה הנ"ל ג"כ אתיא כב"ש וא"כ ליכא שום סיוע להלכה ממשניות הללו כיון דאתיין כב"ש, אבל ראיתי בפנ"י ז"ל במגילה שם שהוכיח כשיטת הרשב"א ז"ל שם דדוקא על משנה ביצה קאמר הגמ' דב"ש היא אבל המשנה דמגילה באמת אתיא כב"ה וכ"כ הט"א במגילה שם וא"כ הדרא קושיתינו מסתמא דמשנה מגילה לדוכתה אלא ע"ז י"ל דרבינו באמת סובר כהפי' המשניות והברטנורה במגילה שם שכ' בפי' דסתמ' דמתני' דמגילה ג"כ אתיא כב"ש ודלא כהרשב"א [ובאמת על הפנ"י ק"ל דהיאך לא דיבר מהפי' המשניות והברטנורה כלום] וא"כ הקושיא מסתמא דמשנה מגילה באמת ל"ק אבל אינך קושיות הנ"ל עדיין קשיין [ואפשר דמחמת קושיות הללו לא פסקו ז"ל הרי"ף והרמב"ם הלי"ט פ"ד הל"ט כר' יהודא עי' בהרהמ"ג וכ"מ שם] וע"כ נ"ל בס"ד דרבינו למד את פסקו ממד"ק הגמ' ביצה כ"ח ע"א א"ל רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כר' יהודא א"ל יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי וכיון דר"ח ורבא פסקו כר' יהודא ע"כ פסק רבינו גכ"כ ודו"ק, ואחר שכתבנו א"ז ראיתי בהיראים ז"ל סי' קי"ג שכ' בפי' דקיי"ל כר' יהודא משום ר"ח ורבא שכתבנו וגם מהיש"ש ז"ל ביצה פ"ג אות כ"א מוכח כן ונהניתי מאד שכוונתי בס"ד לדעתם:

2אבל עדיין ק"ל על רבינו כיון דפסק כריה"ג דדריש לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים כהנ"ל מחודש ב' א"כ היכי יכול לפסוק כר' יהודא הלא מביצה ומגילה הנ"ל מוכח דר"י ל"ס כריה"ג מדהק' הגמ' ות"ק הא כתיב לכם אמר לך ההוא לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים [כן איתא במגילה אבל בביצה ליתא ולא לכלבים וצ"ט] ואידך נמי הא כתיב הוא אמר לך כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין כו' אלמא דרבנן דדרשו לכם ולא לעכו"ם ולא לכלבים ל"ס כר' יהודא ומינה דר' יהודא דדריש לכם לכל צרכיכם ל"ס כרבנן וכיון דפסק רבינו כריה"ג דדריש ג"כ כרבנן היאך יכול לפסוק כר' יהודא, הן אמת די"ל דבעיקר הדין לא פליג ר' יהודא על ריה"ג אלא בזה פליגי ריה"ג יליף למעט עכו"ם וכלבים מלכם ור"י יליף מאך כהמכילתא הנ"ל מחודש ב' אע"ג דהמכילתא לא ילפת למעט מאך אלא עכו"ם אליבא דר' יהודא י"ל דממעט גם כלבים כמו דיליף ריה"ג למעט מלכם תרתי [ובזה נ"ל בס"ד ליישב את הקושיא הב' של המזרחי הנ"ל מחודש ב' שהקשה על רש"י דהיאך יליף למעט עכו"ם מאך הא ר"ע יליף מלכם די"ל דלרש"י דפסק כר"ע לשיטת המזרחי הנ"ל הי' ג"כ קשה קושיתינו הנ"ל דהיאך יכלינן לפסוק כר"ע וכר' יהודא וצ"ל כתירוצינו דר' יהודא יליף למעט עכו"ם מאך כהמכילתא וכיון דרש"י גכ"ס דהלכה כר' יהודא דמכשירין עכ"כ דמאך ממעטינן עכו"ם ודו"ק] וא"כ הרווחנו בזה דעכ"פ על עיקר פסקו של רבינו דפסק כריה"ג וכר' יהודא ל"ק מידי אלא זה עדיין הי' קשה על רבינו דלעיל כתב דמלכם ממעטינן עכו"ם וכלבים וכאן כתב דילפינן מלכם לכל צרכיכם ואי באמת הפשט בגמר' ביצה ומגילה דר' יהודא חולק על ריה"ג גם בעיקר הדין אז באמת גם על עיקר פסקו של רבי' קשה דהיאך נקט החבל בתרין ראשין וזה אצלי קושיא גדולה ופליאה לי על נושאי כליו שלא דברו מזה, אבל אחר החיפוש בנרות מצאתי בס"ד בהריטב"א מגילה שם שכ' וז"ל ובודאי דמודה ר' יהוד' דדרשינן לכם ולא לעכו"ם אלא דסבר דתרתי ש"מ דלדידן שרי כל צרכינו ומינה משמע מיעוטא לעכו"ם תדע דהא קיי"ל כר' יהודא והלכה ואין מורין כן כדאיתא במס' יו"ט בהדיא וקיי"ל נמי דאין מזמנין את העכו"ם בי"ט גזיר' משום שמא ירבה בשבילו אלא בודאי כדאמרינן ומאי דנקטי' לכם ולא לכלבים אליבא דריה"ג היא וכאשגרת לישנא נקט לה תלמוד' בכל דוכתא אבל כר"ע קיי"ל דסבר לכל נפש אפי' נפש בהמה במשמע דהלכה כר"ע מחבירו כו' עכ"ל וא"כ י"ל דרבינו גכ"ס כהריטב"א ודו"ק, ומ"ש רבינו אומר רבי' יצחק בר' שמואל דמכשירין דין הוא שיהיו מותרין מה"ת בכל עניין כו' דברי רבינו בכאן תמוהים מאד אבל כבר עמד המרש"ל ז"ל בביאורו כאן ע"ז ומפרשו היטב עי"ש: