ברית משה, מצות לא עשה פ:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 80:1
Open in the reader →1לא (א) תהי' קדשה כו'. המל"ת זו נמנית לכל המוני מצות ז"ל אלא בפירושה פליגי הרמב"ם בסה"מ מל"ת שנ"ה סובר כהפשוטו של מקרא שכ' רבינו ז"ל דלאו זה הזהיר על ביאת זנות שלא לשם קידושין וג"ז סובר שנכפלה אזהרה זו בהלאוין אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה ולא נמנו כולן אלא ללאו אחד וגם בחיבורו הל' אישות פ"א הל"ד כתב ז"ל בפירושא דלא תהי' קדשה כמ"ש בסה"מ ובהלכות נערה בתולה פ"ב הל' י"ז כתב בפירושא דאל תחלל את בתך כמ"ש בסה"מ ומהראב"ד ז"ל שם נראה דבעיקר פירושא דלא תהי' קדשה ובפירוש' דאל תחלל את בתך הסכים עם הרמב"ם אלא השיג עליו דאין קדשה אלא מוזמנת ומופקרת לכל אדם דהיינו שעמדה בקובה של זונות אבל המיחדת עצמה לאיש אחד אין בה לא מלקות ולא איסור לאו והיא פלגש הכתובה בתור' ודעת הרמב"ם לענין פלגש עיין בהרהמ"ג וכ"מ ולח"מ שם וגם הלב שמח בסה"מ שורש ה' מברר היטב את שיטת הרמב"ם והראב"ד. אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שם וגם בשורש ה' השיג על הרמב"ם בפירושא דלאו זה וכתב כי הלאו זה לא בא להזהיר לבועל בלא כתובה וקידושין שאין בזה איסור תורה שהכתובה אינה מה"ת אלא הזהיר שלא לבוא על האשה שהיא אסורה לבועל בענין שאין קידושין תופסין לו בה עי"ש ונ"ל דפירושו של הרמב"ן כפירושו של התרגום שהביא רבינו דגם בעבד ושפחה אין קידושין תופסין כמ"ש רש"י פ' תצא על התרגום שם ומה שנקט התרגום עבד ושפח' דוקא י"ל לדוגמא נקט אבל באמת סובר התרגום כהרמב"ן דנכלל בלאו זה כל מי שאין קידושין תופסין ואח"כ ראיתי במעיי"ח ז"ל דף קפ"ז ע"א אות נ"ו שכ' גכ"כ אלא המר"ש ז"ל מצ' תק"ע הקשה עליו עי"ש, והתירוצים על הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן עי' במגלת אסתר ובל"ש שם וגם המגלת ספר הביא ראיות להרמב"ם והזוה"ר מל"ת רל"ד אות צ"א ג"כ הסכים להרמב"ם ומיישבו היטב והחינוך מצ' תק"ע הביא את השני פירושים אבל מרמזיו שם נראה שהסכים להרמב"ם וגם העי"מ ואה"מ ומצה"ש מצ' תק"ע תפסו כהרמב"ם:
2אבל מרבינו נראה מתחלת דבריו דסובר כהרמב"ם [ומה שהשמיט בלא כתובה י"ל משום השגת הרמב"ן הנ"ל כיון דרבינו באמת סובר דכתובה אינה מה"ת אבל הרמב"ם בסה"מ י"ל דסובר כרשב"ג בכתובות י' ע"א דכתובה דאורייתא וע"כ נקט שפיר בלא כתובה ובחיבורו הל' אישות פ"י הל"ז דפסק דכתובה דרבנן י"ל דחזר ממה דסובר בסה"מ וע"כ נזהר בפ"א הל"ד שם והשמיט בלא כתוב' ול"כ אלא בלא קידושין וממילא ל"ק עליו עיקר השגה של הרמב"ן כמובן] אבל ממה שהביא רבינו את התרגום נראה דסובר כהתרגום וכ"נ מרמזיו וגם המרש"ל ז"ל בביאורו כאן כתב דרבינו תפס לעיקר כהתרגום והוכיח גכ"כ מרמזיו וכ"ס בדעת רבינו הפ"ד ז"ל ד"מ ח"ב דף ס"ד סוף ע"ב אלא מדבריו נראה שרבינו חולק על הרמב"ם בתרתי חדא בפירושא דהלאו ועוד רבינו מונה אל תחלל בתך במל"ת פ"ה למצוה פרטית ול"ס כהרמב"ם שבא לכפול הלאו דלא תהיה קדשה והקושיא שהניח הפ"ד על רבינו בתימא באמת איני רואה שום קושיא כלל כיון דרבינו בעצמו מתרץ א"ז ברמזיו במ"ד וענין לאו אחד היא דכוונתו בזה כמ"ש המרש"ל בביאורו עי"ש ותבין וגם הנר מצוה סי' י' אות קנ"ו מתרץ את רבינו על דרך שכתבנו וגם זה נראה מהנ"מ שסובר ג"כ בדעת רבינו שתפס לעיקר כהתרגום עי"ש: