ברית משה, מצות לא עשה צז:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 97:1
Open in the reader →1שלא (א) לבא על נערה המאורסה כו'. שתי אזהרות נאמרו בא"א חד פ' אחרי פי"ח פ"כ ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך וגו' ואידך בעשרת הדברות לא תנאף וסובר רבינו ז"ל דואל אשת וגו' אזהרה לאיש ואזהרה לאשה ילפינן מלא תנאף אף דכתיב בלשון זכר מהדרש דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתור' אבל לכאורה קשה מדוע לא נאמר דנכללה אשה גם באזהרה דואל אשת וגו' מחמת הדרש זה אבל כבר מתרצו א"ז יפה המרש"ל והדינא דחיי בביאורם כאן ולפי דבריהם יוצא לנו מרבינו כמו שכתבנו דבפסוק לא תנאף נכלל הנואף והנואפת אבל בפסוק ואל אשת וגו' לא נכללה הנואפת אלא הוא אזהרה על נואף לחודא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת שמ"ז ואין שום חילוק ביניהם במל"ת זו דמה שנר' מהסה"מ דאזהרת נואף ואל אשת וגו' הזהיר מלבא בין על נערה המאורסה בין על א"א ובין על בת כהן דעל שלשתן מוזהר מאזהרה זו גם רבינו ס"כ דמנערה מאורסה ובת כהן דיבר במל"ת זו ומא"א כתב בסוף מל"ת ק"ג וז"ל ואזהרת א"א כתובה במצות נערה המאורסה ואל אשת עמיתך וגו' וכ"כ בפי' ברמזיו כאן אלמא דגם רבינו ל"ס כהבה"ג ז"ל שמנה שלא לבא על א"א ושלא לבא על נערה המאורסה ושלא לבא על בת כהן לג' אזהרות מפני שהן חלוקין במיתה וכן מנה היראים ז"ל סי' רי"ד רט"ו ורכ"ט אלא רבינו סובר כמו שהשיג הרמב"ם על הבה"ג בסה"מ שורש ז' שאין ראוי למנות דקדוקי המצות והחילוקי' למצוה בפ"ע וכ"ס הזוהר הרקיע מל"ת שכ"ח אות קל"ה ועי' בדינא דחיי שמברר את שיטתם יפה, ומה שמייחס רבינו את המל"ת זו על נערה המאורסה שכ' שלא לבא על נערה המאורסה והסה"מ מייחסה על א"א שכ' הזהירנו מגלות ערות א"א וכן מייחסו השאר מוני המצות ז"ל לא מפני איזה פלוגתא שביניהם מייחסו כן אלא כבר נתן טעם לשבח לזה הדד"ח כיון שרצה רבינו לסיים העריות שהם בסקילה והוכרח להביא נערה המאורסה שג"כ בסקילה ע"כ מייחס את המל"ת זו בה, וכיון שבררנו בס"ד שאין שום חילוק בין רבינו והרמב"ם במל"ת זו אלא שניהם סברו שנכפלה אזהרת האיש כהנ"ל א"כ ק"ל על שניהם קושיא גדולה מדוע נקטו לאזהרה למל"ת זו את הפסוק ואל אשת עמיתך שהוא אינו אזהרה אלא לאיש כהנ"ל מדוע לא נקטו את הפסוק לא תנאף שהוא אזהרה לשניהם לאיש ואשה והחינוך והעי"מ ואה"מ ומצה"ש מצ' ל"ה באמת נקטו את הפסוק לא תנאף וגם על הסמ"ק קשה כיון שג"כ נקט ברמזי המצות שלו סי' ש"ד כרבינו: