ברית משה, מצות עשה יא:א

1הוכח (א) תוכיח את עמיתך כו', הפסוק בפ' קדושים פי"ט פי"ז ובספרא שם פ"ד איתא וז"ל ומנין שאם הוכחתו ד' וה' פעמים חזור והוכיח ת"ל הוכח תוכיח יכול אפי' את מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא עכ"ל ורבינו ז"ל כיון שהביא את הגמ' דב"מ ד' ל"א דאפי' מאה פעמים ע"כ לא הביא את תחלת דברי הספרא ואת הא דלא ישתנו פניו שכ' הספרא כבר כתב רבינו במל"ת ו' ועי' מה שכתבנו שם, וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל הסה"מ מ"ע ר"ה היראים סי' ל"ז הסמ"ק סי' קי"ב החינוך ואה"מ מצ' רל"ט הזוה"ר מ"ע מ"ד הפוע"צ מ"ע צ"ח הכ"ת מ"ע רכ"ה העי"מ מצ' רמ"א הדה"מ שער א' פ"ח המעיי"ח דף פ"ב ע"ב אות מ"א המצה"ש ומהר"ש מצ' רמ"א, ומ"ש רבינו ופי' הר"א ממיץ כו' עי' לעיל מל"ת ה' מחודש ה' מה שכתבנו בזה, ומ"ש וידבר לו בנחת כו' כ"כ גם הרמב"ם הל' דעות פ"י הל"ח ומסיים אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ורבינו כבר כתב א"ז במל"ת ו' עי"ש מחודש ד' מ"ש בזה, ומ"ש רבינו רבי' משה כתב כרב כו' כן פסק הרמב"ם שם הל' ז' ועי' בספרי פני משה הל' עכו"ם פ"א הל"ג שכתבנו בס"ד טעם לשבח על פסקו של הרמב"ם, ומ"ש רבינו הנח להו לישראל שיהיו שוגגין כו' כתב המרש"ל ע"ז וז"ל וכתב האשירי בפ' המביא בשם בעל העיטור דוקא מידי דיש לה רמז מה"ת כגון מידי דאתי מדרשא כמו תו' י"כ וכה"ג אבל מידי דכתיב בהדיא באורייתא מחינן וכתב עוד והוא דידעינן בודאי דהם ימאנו אבל אי לא ידעינן מחוייבין למחות בידם עכ"ל עי"ש כי אף במזידין צריך לשתוק ומה שאמרינן הוכח תוכיח מאה פעמים היינו היכא שמקבל תוכחה רק שחזר לסורו ואינו כובש את יצרו אבל מי שבועט בתוכחה ואינו מקבלה עליו נאמר אל תוכח לץ פן ישנאך ומה שאמרינן שיעור תוכחה עד הכאה היינו בפעם הראשון צריך אתה להוכיחו כ"כ עד שירצה להכות ואח"כ אל תוכיח אותו כלל וק"ל עכ"ל ועי' טוש"ע או"ח סי' תר"ח, ומ"ש רבינו ואני אומר שאין זו כ"א עצה טובה כו' עי' בביאורי מו"ה אייזיק שטיין מ"ש ע"ז וברמ"א יו"ד סס"י של"ד שכ' טעם דמדוע נהגו עכשיו להקל מלמחות בעוברי עבירה והנתיבות עולם כתב על הרמ"א ואפשר שלזה כתב רחמנא את עמיתך לאפוקי רשע ואלם אבל המר"ש סי' הנ"ל הניח בצ"ע דמדוע באמת לא דרשינן גם בעמיתך דתוכחה עם שאתך בתורה ובמצות כמו שדרשינן לענין אונאה בחו"מ סי' רכ"ח וכבר כתבנו בס"ד ישוב לזה במל"ת קע"א עי"ש: