ברית משה, מצות עשה קלג:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 133:1
Open in the reader →1ראשית (א) דגנך כו'. הפסוק פ' שופטים פי"ח פ"ד ורבינו ז"ל מנה הפרשת תרומה והנתינה למ"ע אחת וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע קכ"ו היראים סי' קע"א החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תק"ז הזה"ר מ"ע רכ"ה אות ע"ה הפוע"צ מ"ע ר"ח הכ"ת מ"ע ק"ז הדה"מ שער א' פקכ"ג המעיי"ח דף קע"ה ע"א אות ל"ח אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שורש י"ב השיג ומנה ההפרשה והנתינה לשתי מ"ע ועי' במגא"ס ולב שמח שם מה שהמליצו בעד הרמב"ם, ועוד פלוגתא אחרת יש ביניהם הרמב"ן בסוף השגותיו על המ"ע סימן ב' חשיב אכילת תרומה טמאה שעובר בעשה ולמד את זה ממ"ד הגמרא יבמות דף ע"ג האוכל מעשר שני וביכורים בטומאת עצמן לוקה משא"כ בתרומה שאינו לוקה הא איסורא איכא מדכתיב בפסולי המוקדשין בשעריך תאכלנו הטמא והטהור תאכלנו לזה ולא לאחר ולאו הבא מכ"ע עשה אבל הרמב"ם לא סובר כן וכתב המגא"ס שטעמו דבכ"מ שאמרו בגמ' בענין זה לאו הבא מכ"ע עשה אין רצונם שיהא מצות עשה רק שאינו לוקה על לאו ההוא שאין דינו אלא כעובר על מצות עשה ולזה הסכי' המעיין חכמה אבל על מ"ש המגא"ס שמכין אותו עד שתצא נפשו ע"ז חולק המעיין חכמה עי"ש, והפרטי דינים שכתב רבינו עי' רמב"ם הלכ' תרומות ולהלכה טור שלחן ערוך יו"ד סי' של"א ולענין הפלוגתא של הט"ז יו"ד סי' א' סקי"ז והמג"א סימן ח' סק"ב אי דוקא כשרוצה לאכול חייב להפריש או אפי' כשאינו רוצה לאכול עי' בדבר מצוה מ"ש בזה: