ברית משה, מצות עשה קלט:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 139:2
Open in the reader →1הביכורים (ב) אין להם שיעור מה"ת כו' כדאי' בפ"ב דביכורים כו', הכי איתא במשנה ד' שם ועושה אדם כל שדהו ביכורים וכתב הר"ש ז"ל דכתיב וראשית כל ביכורי כל וכן כתבו ז"ל הפי' המשניות והברטנורה עי' בתי"ט שם ובמשנה ריש פאה מפרש הר"ש את זה בשם הירושלמי ביותר ביאור עי"ש, ודבר תימא ראיתי במזרחי פ' תבא פכ"ו פ"ב שכ' דבביכורים ג"כ אינו עושה כל שדהו ביכורים כמו בתרומה וחלה וזה לכאורה להיפוך ממ"ש המשנה ביכורים והירושלמי ריש פאה הנ"ל אבל אח"כ ראיתי ברי"ט אלגזי פ"ד דחלה את ח' שהביא בשם נחלת יעקב שכבר עמד ע"ז והניח בתימא והרי"ט מתרצו בדוחק כיון דמלשון המזרחי נראה בפי' דלגמרי מדמה ביכורי' לתרומה וחלה דאסור לעשות כל שדהו ביכורים עי"ש, וע"כ נ"ל בס"ד ליישב דהרי"ט אלגזי מסתפק שם בתרומה וחלה דבעינן שישייר מקצת אי בעינן שישייר שיעור כזית לחולין או סגי אפילו בשיעור כל שהוא עי"ש שמברר את ספיקתו היטב והניחה בלא פתרא ולפענ"ד כ"כ בס"ד לפתור את ספיקתו מהתוספתא יומא פ"ד דאיתא שם מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל כיצד היו לפניו טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית טבל ונבילה מאכילין אותו נבילה נבילה ותרומה מאכילין אותו תרומה תרומ' ושביעית מאכילין אותו שביעית כו' עכ"ל ולכאו' יש להקשות על התוספתא דבטבל ונבילה אמאי מאכילין אותו נבילה נתקן הטבל ונאכיל אותו תרומה כיון דסוברת דנבילה ותרומה מאכילין אותו תרומה [ועל זה הלא נבילה קל לגבי תרומה כיון דתרומה במיתה ונבילה בלאו כבר עמדו האחרונים השואל ומשיב והיהודא יעלה והאמרי בינה ממו"ה מאיר אורבאך ז"ל ותירצו בסגנון אחד שהתוספתא סוברת כרב דזר שאכל תרומה לוקה עי"ש] אעכצ"ל דהתו' איירי בכזית מצומצם וסוברת דצריך שישייר כזית וגם מהרישא דתוספ' יש להוכיח כן כיון דלכאו' קשה מדוע כותבת דבתרומה ושביעית מאכילין אותו שביעית הלא ממילא ידעינן את זה ממה דכותבת דטבל ושביעית מאכילין אותו שביעית דאל"כ נתקן את הטבל ונאכיל אותו תרומה אע"כ מוכח דאיירי כהנ"ל וסוברת דבעינן שישייר כזית כמובן, וגם מה מאד יש להבין בזה את לשון הרמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ד הל"ז שכ' וז"ל טבל ותרומה אם א"א לתקן הטבל מאכילין אותו טבל די"ל דכוונתו כגון בכזית מצומצ' ודו"ק. וממילא לפי הנ"ל י"ל דגבי חלה ותרומה כיון דלא כתיב אלא מראשית באמת צריך שישייר כזית אבל גבי ביכורים כיון דכתיב מראשית וגם כתיב ראשית כל בא כל לאפוקי שאין צריך לשייר רק כל שהוא וכמ"ש הרי"ט אלגזי עי"ש ומשו"ה חשיב התנא שפיר במשנה ריש פאה ביכורים בכלל דברים שאין להם שיעור כיון דכל שהוא לא חשיב שיעור אבל בתרומה שצריך כזית ע"כ חשיב שיעור וע"כ לא חשב התנא תרומה בכלל הני דברים שאין להם שיעור כמ"ש הירושלמי שהביא הר"ש שם וגם ממשנה ביכורים הנ"ל במה דקא' התנא ויש בביכורים מה שאין בתרומה כו' ועושה אדם כל שדהו ביכורים כו' י"ל הפשט ועושה אדם כל שדהו פחות כ"ש ביכורים משא"כ בתרומה אם עושה כל גורנו פחות כ"ש תרומה לא אמר כלום לפי שצריך לשייר כזית ואם כנים דברי אלה ממילא ל"ק על המזרחי הנ"ל ודו"ק. אבל לכאורה יש לדחות את הראי' מהתו' הנ"ל די"ל דהתוספתא איירי בטבל מחדש ומשו"ה א"א לתקנו כיון דאין שיריה ניכרים כיון דגם לאחר הפרשה נשאר איסור חדש אבל אח"כ ראיתי בשג"א החדש סי' י"ב דמסיק להל' דמטבל חדש צריך להפריש תרומה כיון דשפיר חשוב שיריה ניכרין בשלא כדרך הנאתן דמשום טבל לוקין אפי' שלא כדרך הנאה כיון דלא כתיב אכילה גביה אבל משום חדש אין לוקין אלא כדרך אכילה עי"ש, אבל לכאו' ק"ל על השג"א מגמ' פסחים דף כ"ב דאמר אביי הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין שלא כדרך הנאתן אמאי לא אמר הכל מודים בטבל אבל כבר תירצנו את זה לעיל מל"ת כ"ד מחודש ב' וא"כ ממילא שפיר נפתרה מהתוספתא הנ"ל ספיקתו של הרי"ט אלגזי. אבל מסוגיא דעד אחד נ"ב יבמות דף פ"ח נ"ל בס"ד לפתור להיפוך דהגמ' בעי להוכיח דעד אחד נ"ב מטבל ופריך הגמ' האי טבל ה"ד אי דידיה משום דבידו לתקנו אלא דאחר כו' ואי נימא דבעינן שישייר כזית נוקמא בטבל דידיה ובגוונא דליכא אלא כזית מצומצם דאין בידו לתקנו השתא ולא מקרי בידו לפום הני שיטות דצריך להיות עתה בידו כמובן, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ביכורים פ"א עד פ"ה: