ברית משה, מצות עשה קסד:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 164:1
Open in the reader →1כתוב (א) בסוף פרשת בהר את שבתותי תשמרו כו'. הפסוק פ' קדושים פי"ט פ"ל ונכפלה בפרשת בהר פכ"ו פ"ב וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע כ"א היראים סי' שכ"ד הסמ"ק סי' ו' [ואע"ג שכ' בהקדמתו שאינו מונה אלא מה שנוהג בזהמ"ז אעפ"כ מנה אותה שפיר כיון דגם בזמה"ז נוהג לענין בית הכנסת ובהמ"ד כמ"ש הסמ"ק בפי' שם וז"ל לירא ממקדש דכתיב ומקדשי תראו ובזמן הזה הוי בית הכנסת מקדש מעט כו' עי"ש] החינוך האה"מ מצ' רנ"ד הזה"ר מ"ע מ"ח אות ל"א הפוע"צ מ"ע ק"א הכ"ת מ"ע כ"ה העי"מ מצ' רנ"ו הדה"מ שער א' פמ"ב המעיי"ח דף כ"ז ע"א אות פ"ט המצה"ש ומהר"ש מצ' רנ"ה, אבל לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל מדוע נקט את הפסוק דפ' בהר ולא את הפסוק דפ' קדושים שהוא קודם היראים והחינוך וגם השאר מוני המצות שמנאו כפי סדר התורה באמת נקטו את הפסוק דפ' קדושי', ונ"ל בס"ד ליישב דבספרא פרשת קדושים פרק ז' איתא וז"ל יכול יהיה בנין בית המקדש דוחה שבת ת"ל את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו עכ"ל וזו היא הבריי' הראשונה דשקלי וטרו בה הגמ' יבמות דף ו' ע"א ומדחה אותה ומסיק הגמ' ואת שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו למה לי מיבעי ליה לכדתניא יכול יתירא אדם ממקדש ת"ל כו' לא ממקדש אתה מתיירא אלא כו' וגם הבריי' זו איתא בהספרא שם ואת הבריי' זו הביא רבינו וכיון דכפי מסקנת הגמ' יבמות נדחה הדרשא דברייתא הראשונה א"כ ק"ל על רש"י ז"ל דהיכי הביא בפ' קדושים שם את הדרשא דברייתא הראשונה וגם הרמב"ן והר' בחיי ז"ל שם הביאוה והמזרחי ז"ל שם שקיל וטרי טובא אליבא דרש"י זו ולא עמד על זה, אבל בברטנורה ז"ל עה"ת שם מצאתי שהרגיש בזה דז"ל גם אין להקשות נילף דלא דחי ק"ו מכבוד אב ואם שאע"פ שהוקש כבודם לכבוד המקום אפ"ה לא דחי שבת דשאני התם דלא הוי רק הכשר מצוה שהמצוה בעצמה היא להאכילו ולהשקותו וכו' וחלול השבת הוא כשמבשל או שוחט בעדו להאכילו וכמו שפי' התוס' פ"ק דיבמות כו' עכ"ל והגמרא יבמות באמת מחמת קושיית הברטנורה דחי את הדרשה דבריי' הראשונה הנ"ל אלא כפמ"ש התו' שם באמת לא נדחה כמו שכתב הברטנורה וכיון דהברטנור' מתרץ אליבא דרש"י כן עכצ"ל דרש"י עה"ת חזר מפירושו דיבמות שם כיון דלפי פירושו דיבמות באמת נדחה הדרשה דבריי' הראשונה לגמרי עי"ש ותבין, וא"כ י"ל דרבינו סובר כהתוס' יבמות וא"כ צריך הפסוק דפ' קדושים על הדרשה דברייתא הראשונה ולפי דרשה דברייתא זו באמת לא מוכח דהפסוק זה הוא צווי על המ"ע של מורא מקדש וא"כ עכצ"ל דהדרש' דברייתא השני' הנ"ל שמורה על המ"ע של מורא מקדש באמת למד הספרא מהפסוק דפר' בהר וע"כ מייחס רבינו את המ"ע זו על הפסוק דפ' בהר אבל היראים ודכוותיה הנ"ל י"ל דסברו כרש"י יבמות וא"כ נדחה הדרשה דברייתא הראשונה וכיון שכן באמת שפיר י"ל דהדרשה דברייתא השניה שמורה על המ"ע של מורא המקדש באמת ילפינן מהפסוק דפ' קדושים וע"כ מייחסו הם את המ"ע זו על הפסוק זה ודו"ק, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז ולענין בית הכנסת עי' בהל' תפילה פי"א ולהלכה טור שלחן ערוך אורח חיים סי' קנ"א ויו"ד סי' רמ"ו: