ברית משה, מצות עשה רכג:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 223:2
Open in the reader →1האשה (ב) שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה כו' כן איתא במשנה פסחים דף פ"ז ע"א נראה ממשנה זו דנשים חייבות בקרבן פסח ובדף צ"א ע"ב שם יש פלוגתא בזה ר' יהודא ור' יוסי סברו דחייבות ולמדו מבמכסת נפשות ור' שמעון סובר דאינן חייבות ומרבינו נראה דפסק דחייבת וגם ממ"ש רבינו לקמן אבל עושין חבורה כולה נשים כו' נר' ג"כ כן וכ"פ הרמב"ם הל' קרבן פסח פ"א הל"א, והטעם דחייבות אע"ג דהוי מ"ע שזמן גרמא מצאתי בתשב"ץ ז"ל חלק א' סי' ג' שנשאל על זה והשיב וז"ל מיהו לענין פסח נראה הטעם מפורש לפי שטעם הפסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל והם היו באותו הנס ומטעם זה נתחייבו במגילה החנוכה אי נמי כיון דחייבו' במצה משום טעמא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה מהא טעמא גופיה נתחייבו באכילת פסח דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו וכל שישנו בקום אכול מצה ישנו בקום אכול פסח כו' עכ"ל ונ"ל בס"ד דמשו"ה כתב שני טעמי' כיון דלשיטת התוס' מגילה דף ד' ע"א ד"ה שאף מהטעם שאף הן היו באותו נס אין חייבות אלא מדרבנן ע"כ כתב את הטעם השני והטעם הראשון לא כתב אלא לשי' הרבינו יוסף איש ירושלים בתו' שם עי"ש ותבין. וכיון דפסקינן כר' יהודא ור' יוסי דנשים חייבות בקרבן פסח א"כ ק"ל על הל' ארץ ישראל מובא בתוס' ריש חולין דסובר דנשים לא ישחטו הלא מוכח מקרא דקרבן פסח דישחט מדכתיב ושחטו אותו ויליף הגמ' בריש האיש מקדש שליחות מיניה [וכ"כ רש"י פ' בא שם ועי' בריב"א עה"ת שם שהביא בשם ר"ת שהקשה דתיפוק ליה שליחות מדאיצטריך קרא גבי עגלה ערופה למעט שליחות דדרשינן זקניך הן ולא שלוחין מכלל דבשאר דברי' שלוחו של אדם כמותו והניח בצ"ע אבל לפי מה שכתבנו לעיל מ"ע פ"ב בסוגיא דשליחות באמת ל"ק מידי כיון די"ל דמשם לא הוה ידעינן אלא דמועיל שליחות והגמ' רצה למילף דשלוחו של אדם כמותו עי"ש ותבין] ואי נא' דנשים לא ישחטו א"כ היכי חייבות בקרבן פסח הלא לא יכלו לשחוט אפי' ע"י שליח דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושליח מצי עביד כמ"ש הגמ' יומא דף י"ט ע"ב עי' בתו' שם אעכצ"ל דהלכות ארץ ישראל באמת לא פסק כר' יהודא ור' יוסי אלא פסק כר"ש דנשי' אינן חייבות בקרבן פסח וא"כ ממילא ל"ק עליו גם קושיית התוס' ריש חולין מסוגיא דזבחים כיון די"ל דסוגיא דזבחים אזלא אליבא דר' יהודא ור' יוסי דנשי' חייבות בקרבן פסח ודו"ק. ולענין מ"ש התו' פסחים ד"ג ע"ב ד"ה מאליה דמי שאין לו קרקע או זקן שאינו יכול להלוך ברגליו או מי שדר בחוץ לארץ פטור מקרבן פסח עי' מל"מ הל' ק"פ פ"א מה שהשיג על זה ומה שמיישבו הצל"ח שם עי' במנ"ח מצוה ה' מה שהשיג עליו וגם עי' באור חדש שם, ולענין ספיקתו של המל"מ שם אי גם בקרבן פסח פסול זרק או הקטיר על החמץ לוקה או דוקא בקרבן פסח כשר עי' בשעה"מ שם, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' קרבן פסח פ"א עד פ"ה ובקרבן חגיגה אות א' עד אות ו' ובשאגת ארי' סי' ו' י"ז נ"א נ"ג ובחכם צבי סי' קי"ג ובנב"י מ"ק אה"ע סי' ל"א ומהדורא תניינא או"ח סי' י"א פ"ט חו"מ סי' ג':