ברית משה, מצות עשה רמו:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 246:2
Open in the reader →1אבל לכאו' עדיין ק"ל על רבינו הלא גם לאביי ג"כ צריך לטעם הב' של הרמב"ם הנ"ל כיון דיש הרבה גם מאנשים דפטורים מראייה וחגיגה וחייבים בשמחה כגון חרש באזנו אחת או סומא באחת מעיניו או חיגר וחולה וזקן וענוג כמו שאיתא בריש חגיגה וכמ"ש הרמב"ם הלכ' חגיגה פ"ב וכ"כ רבינו במ"ע רכ"ז וכ"כ הטורי אבן ריש חגיגה דליכא שום חולק על זה דהני חייבים בשמחה וא"כ היה לו לרבינו להביא את הטעם הב' של הרמב"ם הנ"ל בשביל הני, אבל אחר עיון קצת ראיתי דגם זה ל"ק מידי כיון דלכאורה צריך להבין דלפום שי' הראב"ד בדעת הרמב"ם הנ"ל דפסק כאביי א"כ עכצ"ל דלא כתב הרמב"ם את הטעם הב' הנ"ל אלא בשביל הני הנ"ל ולא בשביל נשים וא"כ באמת קשה מדוע לא סגי גם להרמב"ם בהטעם הא' ואי משום הני הנ"ל דפטורי' מראייה וחגיגה הלא כיון דחייבים בשלמי שמחה א"כ ממילא צריכין ליכנס לעזרה משום סמיכה דשלמים צריך סמיכה ואין סומכין אלא בעזרה וגם אין סומכין ע"י שליח כמ"ש את כל זה הרמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ג וא"כ גם בהני הי' סגי הטעם הא' הנ"ל אעכצ"ל דהרמב"ם לשיטתו דפסק בהלכות ביאת מקדש פ"ג הלי"ז דביאה במקצת לא שמה ביאה א"כ משכחת סמיכה גם בטמא כגון דמעייל ידיה בעזרה וסומך כמ"ש הלח"מ הל' מעשה הקרבנות פ"ג הלי"א נהי דמדרבנן אסור לסמוך לכתחילה כמ"ש הרמב"ם והלח"מ שם אבל מדאורייתא עכ"פ שפיר יכול לסמוך ועי' במל"מ הלכות טומאת אוכלין פט"ז הל"י שהוכיח מהרמב"ם דסובר דהא דחייב אדם לטהר עצמו ברגל מדאוריי' היא ולא אסמכתא [וכפי הוכחתו גם מרבינו מוכח דסובר כן עי"ש ותבין] וכיון שכן עכצ"ל דהטעמים שכתב הרמב"ם מדאורייתא הם וכיון דמדאוריי' באמת שפיר משכחת סמיכה גם כשהוא טמא ע"כ כתב הרמב"ם את הטעם הב' בשביל הני הנ"ל ולא סגי ליה בהטעם הא' כמובן, אלא כל זה י"ל אליבא דהרמב"ם כיון דפסק דביאה במקצת לא שמה ביאה אבל רבינו דפסק דביאה במקצת שמה ביאה כמ"ש בפירוש במל"ת ש"ד וא"כ לא משכחת לרבינו שיהא הטמא יוכל לסמוך וע"כ באמת השמיט במ"ע קפ"ג את מ"ש הרמב"ם הל' מעשה הקרבנות שם ואם סמך הטמא סמך כיון דסובר דמדאורייתא אינו יכול לסמוך ולא מדרבנן כמו שסובר הרמב"ם וכיון שכן א"כ ממילא לדידיה באמת גם בשביל הני הנ"ל דפטורים מראיי' וחגיגה ג"כ סגי בהטעם הא' הנ"ל כיון דהא דצריכים ליכנס בעזרה לסמוך קודם לאכילה הוא וע"כ השמיט שפיר את הטעם הב' ודו"ק, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' שאר אבות הטומאה פ"א עד פ"ה והל' טומאת אוכלין וגם עי' ברדב"ז ח"ה סי' קצ"ב וכ"ג ובנב"י מ"ק או"ח סי' ל"ח יו"ד סי' כ"ו ומד"ת או"ח סי' נ"ז יו"ד סי' ק"ה: