ברית משה, מצות עשה מב:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 42:2
Open in the reader →1מקודם נ"ל בס"ד להביא ראיות לשי' רבינו דבר"ה כ"ט ע"א איתא בהברייתא הכל חייבין בתקיעת שופר כו' וכן אי' בתוספתא שם פ"ז נר' משם דהחיוב הוא התקיעה ולא השמיעה מדלא קתני הכל חייבין בשמיעת שופר וגם הגמ' דף ט"ז ע"א שם קאמר רחמנא אמר תקעו, ובדף כ"ו ע"ב שם אי' במתני' שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות ומהגמ' דכ"ז ע"א שם נר' דפירושו דשווין לגמרי והרמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הל"י כתב וז"ל מ"ע לתקוע בשופר בעשירי לתשרי בשנת היובל אלמא שגם הרמב"ם סובר דביובל המצוה היא התקיעה וכ"כ רבינו במ"ע קנ"ג ממילא לפי"ז אי נא' דבר"ה המצוה היא השמיעה ולא התקיעה אז לא הי' שוה יובל לר"ה בתקיעה וא"כ היכי איתא במתניתין דשוה אע"כ מוכח דגם בר"ה המצוה היא התקיעה אבל אחר עיון קצת ראיתי דלראיה זו אית לה פירכא דהרא"מ ז"ל בביאורו כאן באמת הקשה על הרמב"ם דמדוע ל"ק גם בהל' שמיטה ויובל שמ"ע לשמוע קול שופר כמ"ש בר"ה מובא הקושי' זו גם בלח"מ ריש הל' ר"ה עי"ש מה שתי' א"כ יש להוכיח מזה דאליבא רבינו באמת י"ל דאי הוה סובר דבר"ה המצוה היא השמיעה אז באמת גם ביובל הוה סובר כן וא"כ ממילא תו ליכא ראי' מהמתני' לשיטת רבינו כיון די"ל דהמתני' באמת סוברת דבר"ה וגם ביובל המצוה היא השמיעה כמובן, ועל הרמב"ם צ"ל דאפי' לפי תירוצו של הלח"מ על קושיית הרא"מ סובר דפירושא דשוה היובל לר"ה דמתניתין היינו דשווין במעשה אבל לא במצוה דאל"כ עדיין היה קשה על הרמב"ם קושיתינו הנ"ל ממתניתין וגם מלשון הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל שם יש לדייק דסובר כן עי"ש היטב ותבין: