ברית משה, מצות עשה מח:כ
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:20
Open in the reader →1בפ' (ה) המדיר א"ר אמי המקדש בפחות משוה פרוטה כו', בכתובו' ע"ד ע"א אי' א"ר עולא בר אבא אמר עולא א"ר אלעזר המקדש במלוה ובעל על תנאי ובעל בפחות משוה פרוטה ובעל ד"ה צריכה הימנו גט א"ר יוסף בר אבא א"ר מנחם א"ר אמי המקדש בפחות משו"פ ובעל צריכה הימנו גט בהא הוא דלא טעי אבל בהנך טעי א"ר כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל צריכה הימנו גט כו' פרש"י וז"ל ר' אמי פליג אדר"א ואמר המקדש בפחות משו"פ ובעל היא דצריכה גט אבל המקדש במלו' או על תנאי ובעל אינה צריכה הימנו גט מ"ט בהא הוא דלא טעי להיות סבור שפחות מש"פ יהיו קידושין הלכך גמר ובעל לשם קידושין עכ"ל וגם הר"ן שם מפרש כן ועל מ"ד רב אמי אבל בהנך טעי כתב הר"ן וז"ל במלוה ותנאו תנאי קסבר יודעת היא שאין עליה נדרים לכך היא נישאת וכי בעיל אדעתא דקידושין קמאי בעיל ולא לשם קידושין ובמלוה נמי אין הכל בקיאין בהלכות קידושין עכ"ל והרי"ף שם פסק כרב אמי וכמ"ש רש"י דדוקא המקדש בפחות מש"פ ובעל צריכה גט עי' בהר"ן דמדוע פסק הרי"ף כן והרמב"ם הל' אישות פ"ז הלכ"ג פסק בגוף הדין כר' אלעזר וגם פסק כר' אמי עי' ברהמ"ג ובכ"מ את טעמו וא"כ ק"ל על רבינו ז"ל ממנ"פ אי פסק כר"א א"כ גם בקידשה על תנאי ובעל הול"ל דצריכה גט כמ"ש הרמב"ם ואי פסק כר' אמי לא הול"ל דצריכה גט אלא במקדש בפחות מש"פ כמ"ש הרי"ף אבל לא במלוה, ובמגלת ספר ראיתי שכ' על רבינו וז"ל והסמ"ג היה גורס אף בראשונה ר' אמי [כוונתו דתחת ר' אלעזר היה גורס גם שם ר' אמי] ותרי אמוראי פליגי בסברתיה אבל בגירסת ספרינו בראשונה א"ר אלעזר כו' עכ"ל נר' שהמג"ס רצה לתקן במ"ש שרבינו גרס גם בראשונה ר' אמי שלא יהא קשה על רבינו קושיתינו הנ"ל אבל איני רואה שום תיקון בזה אלא אדרבא לפי דבריו קשה ביותר הממנ"פ הנ"ל אי פסק כר' עולא בר אבא אמר עולא א"ר אמי א"כ גם בקדשה על תנאי הי' לו לפסוק כוותיה דצריכה גט ואי פסק כהא דר' יוסף בר אבא א"ר מנחם א"ר אמי לא היה לו לומר אלא במקדש בפחות מש"פ אבל לא במלוה כיון דר' אמי ל"ס אלא או כמ"ש עולא משמיה דבין בקידשה על תנאי ובין במלוה ובין בפחות מש"פ צריכה גט או דסובר כמ"ש ר' מנחם משמיה דדוקא בפחות מש"פ צריכה גט אבל בתנאי ובמלוה לא וא"כ קשה על רבינו ממנ"פ:
2וע"כ נ"ל בס"ד דגם לרבינו הי' הגירסא בגמ' כמו שהיא לפנינו בראשונה ר' אלעזר ולא ר' אמי ופסק כר' אמי כהרי"ף משום הטעם שכ' הר"ן עי"ש אלא בזה פליג רבינו על הריף דרבינו סובר דר' אמי לא פליג עם ר' אלעזר אלא בקדשה ע"ת אבל לא במלוה דמ"ש ר' אמי בפחות משוה פרוטה ה"ה אפי' במלוה כמ"ש הריטב"א שם וז"ל ומסתברא דהא דנקיט ר' אמי המקדש בפחות מש"פ לאו דוקא דה"ה המקדש במלוה דהא חד תכסיסא אינון כו' אלא ודאי דר" אמי נקיט פחות מש"פ וה"ה לכל דוכתא דגריעותא מחמת קידושין דלא מעלה ולא מיעוט אלא קידושי תנאי דתלי בקפידה דידיה ודעתו על תנאי מן הסתם עד מחיל ליה והא דנקיט בלישנא אבל בדהנך טפי משמע דהוי לשון רבים [כוונתו וא"כ נר' דגם על מלוה פליג מדאמר אבל בהנך] משום דקידושי תנאי הוה טובא עכ"ל וא"כ י"ל גם ברבינו הפשט דמ"ש בפחות מש"פ הם דברי ר' אמי ומ"ש אח"כ או במלוה הם דברי עצמו כיון דסובר בר' אמי כמ"ש הריטב"א וכמו שצ"ל במ"ש רבינו אח"כ בפני עדים שדברי עצמו הם אלא שמפרש את דברי ר' אמי כן דגם הרמב"ם והרא"ש ג"כ סברו דבפחות מש"פ ובמלוה צריכה עדים עי"ש כמ"כ נמי שפיר י"ל דמ"ש רבינו או במלוה ג"כ דברי עצמו הם וממילא ל"ק על רבינו מידי וגם הרווחנו בס"ד די"ל שגם רבינו סובר כהריטב"א דבקידשה על תנאי אינה צריכה גט כמובן, ולהלכה פסקינן בש"ע אה"ע סי' כ"ח סעיף ט"ז במקדש במלוה ובעל צריכה גט מספק ובסי' ל"א סעיף ט' פסק המחבר במקדש בפחות מש"פ ובעל צריכה גט והרמ"א סי' כ"ח שם פסק דגם בפחות מש"פ צריכה גט מספק ובסי' ל"ח סי' ל"ה פסק כן גם במקדש ע"ת ובעל ועי' בחמ"ח וב"ש סי' ל"א סעיף ט' את טעמו: