ברית משה, מצות עשה מח:ה
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:5
Open in the reader →1נמצא לפי הנ"ל יש לפנינו שני פשטי' בתירוצו של אביי חדא הפשט הפשוט דאביי מדחה את דברי רבא לגמרי ואז צ"ל על קושיתינו הנ"ל דקידושי כסף ג"כ לא כתיבי בהדיא כתירוצו של הלח"מ הנ"ל וגם זה מוכח אז מסתימת הגמ' דסוגיתינו דרב אשי סתם כר"ה אבל לפי פשטינו החדש הנ"ל באמת לא מוכח מסתימת הגמרא דסוגיתינו דרב אשי סתם כר"ה וגם ל"צ לחלק כמו שמחלק הלח"מ, וכיון שיש לפנינו שני פשטי' בסוגיתינו עלינו להביא ראי' דאיזהו עיקר ונ"ל בס"ד דזה תליא דהיכי הפשט במ"ש הגמ' דף ג' ולרב הונא דאמר חופה קונה כו' דאי אמרינן דמשום דאמר הגמרא ולרב הונא מוכח דלא פסקינן כוותי' ואז ממילא מוכח מסתימת הגמ' דדף ג' דרב אשי סתם שם דלא כר"ה ממילא צ"ל הפשט בסוגיתינו בהא דאביי כפשטינו החדשה נ"ל כי היכי דלא ליהוי סתירה בסתימת רב אשי כקושיתינו הנ"ל מחודש ג' אבל אי אמרינן דממ"ד הגמ' דף ג' ולרב הונא כו' ליכא הוכחה דלית הלכתא כר"ה כמו שאכתוב לקמן בס"ד בשם הריטב"א ז"ל אז באמת שפיר י"ל בסוגיתינו בהא דאביי כהפשט הפשוט הנ"ל כיון דליכא הכרע מדף ג' לומר כפשטינו החדש באמת מצד הסברא מסתבר טפי למימר כהפשט הפשוט, וכשאמרינן כהפשט הפשוט דמוכח מאביי דהלכתא כר"ה אז לא יכלינן לפסוק דלא כר"ה עד שמדחינן את דברי אביי כמובן, וממיל' לפי הקדמה זו מיושב בס"ד הכל דהריטב"א בסוגיתינו כתב להוכיח דאע"ג דאמר הגמ' דף ג' ולר"ה ליכא הוכחה מזה דלית הלכתא כוותיה דהא אשכחן לקמן בפרקין דף כ"ח ע"ב דאמר הגמ' ולרב נחמן [להריטב"א ולהר"ן הי' הגירסא בגמרא כן] פירי לא עבדו חליפין מאי איכא למימר ואפ"ה הלכתא שם כרב נחמן אע"ג דקאמר הגמ' ולרב נחמן כמכ"נ י"ל דהלכתא כרב הונא אע"ג דקאמר הגמרא ולר"ה אבל הר"ן בסוגיתינו דוחה את הראי' של הריטב"א וז"ל ומדאמר ולר"ה כו' מכלל דאנן ל"ס לן הכי ואע"פ דאשכחן בפרקין בגמ' ולרב נחמן דאמר פירות לא עבדו חליפין מאכ"ל אעפ"י שהדבר ידוע שהלכה כרב נחמן כי מעיינת בה שפיר לא דמי דההוא לאו לישנא דגמרא היא אלא לתירוצה לדרבה איתמר אבל הכא משמע דגמ' הכי נקט דחופה אינה קונה כו' עכ"ל חזינן דהריטב"א והר"ן פליגי בהפשט במ"ד הגמ' דף ג' ולרב הונא, וא"כ י"ל דרבינו סובר במ"ד הגמרא ולר"ה כהר"ן וא"כ מוכח משם דרב אשי סתם דלא כר"ה וממילא צ"ל הפשט בהא דאביי בסוגיתינו כפשטינו החדש הנ"ל וע"כ לא דיבר רבינו מהא דאביי כלום כיון דליכא הוכחה לפום פשטינו החדש מהא דאביי דהלכה כר"ה כהנ"ל אבל הרא"ש י"ל דסובר במ"ד הגמ' ולר"ה כהריטב"א וא"כ סובר הפשט בהא דאביי דסוגיתינו כהפשט הפשוט הנ"ל וכיון דלא פסק הרא"ש כר"ה ע"כ איצטריך למדחי את תשו' אביי אבל רבינו כיון דסובר כפשטינו החדש בהא דאביי ע"כ ל"צ לדבר מתשובתו של אביי אע"ג דלא פסק כר"ה ודו"ק: