ברית משה, מצות עשה מח:ד
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:4
Open in the reader →1וכדי לתרץ את זה נ"ל בס"ד לומר בסוגיתינו פשט חדש דבקידושין ג' ע"א איתא דרב יהודא אמר דרב יליף קידושי כסף מויצאה חנם אין כסף ובדף ד' ע"ב קאמר הגמ' ותנא מייתי לה מהכא דתניא כו' פרש"י וז"ל קידושי כסף דיליף להו רב יהודא דלעיל מאין כסף נפקי ליה לתנא מקיחה דשדה עפרון עכ"ל נראה דסובר הגמ' דלרב יהודא פליג רב עם התנא דבריי' דהתנא דברייתא יליף קידושי כסף מגז"ש דקיחה קיחה ורב יליף מויצאה חנם ולכאורה קשה דמדוע באמת לא יליף גם רב מגז"ש דקיחה קיחה וצ"ל דרב לא קיבל הגז"ש מרבו וע"כ יליף מויצאה חנם וא"כ צ"ל דמה דעביד הגמרא שם את הצריכותא לא עביד אלא אליבא דתנא דבריי' דלדידי' דאית ליה גז"ש דקיחה קיחה באמת יש שני לימודים על קידושי כסף כיון דהקרא ויצאה חנם דאיכא למיגמר מיניה קידושי כסף ג"כ כתיב וע"כ עבד הגמ' את הצריכותא אבל לרב דלית ליה גז"ש דקיחה קיחה באמת ל"צ שום צריכותא כיון דליתא לדידי' אלא חד קרא על קידושי כסף כמובן, וגם זה נ"ל דממתני' דריש קידושין אף דקתני האשה ניקנית ליכא הכרע דכמאן סוברת די"ל דסוברת או כרב או כהתנא דברייתא ואע"ג דהגמרא שם קאמר על המתני' משום דקא בעי למיתני כסף וכסף מנ"ל גמר קיחה קיחה כו' י"ל דהגמ' ל"ק את זה אלא כיון דבאמת סובר הגמ' כהתנא דברייתא ע"כ מהדר הגמ' למוקמי גם את המתניתין כן וע"כ משני כמו שמשני וגם צ"ל כמו שתירץ התוס' שם ד"ה וכסף מנלן עי"ש ותבין אבל אליבא דרב באמת י"ל דגם התנא דמתני' סובר כוותיה ועל קושיית הגמ' דמדוע קתני האשה ניקנית י"ל דסובר רב לתרץ כקושיית התוס' שם ד"ה וכסף מנ"ל ול"ס רב כתירוצו של התו' לחלק בין כסף דשדה לכסף דאשה או י"ל דלרב הי' איזה תירוץ אחר על קושית הגמ' דשער התירוצים לא ננעלו, וגם עוד הקדמה אחת צריך להקדים דלרב דיליף מויצאה חנם באמת הוו קידושי כסף כתיבא בהדיא אבל להתנא דברייתא דיליף מגז"ש דקיחה קיחה לא הוו כתיבא בהדיא כמובן, וממילא לפי הנחה זו י"ל דאביי הכי משני לרבא דלרב הונא שהוא תלמידא דרב ומסתמא סובר כוותיה דיליף קידושי כסף מויצאה חנם [כמ"ש הגמרא שבת דף קכ"ח והא רב הונא תלמיד דרב הוה כו' עי"ש וגם עוד בכמה מקומות בש"ס מזה] לדידי' באמת ל"ק ממתני' כיון דלדידי' י"ל דהתנא מילתא דכתיבא בהדיא דהיינו קידושי כסף דיליף מויצאה חנם קתני אבל מלתא דלא כתיבא בהדיא דהיינו חופה דיליף ממה מצינו לא קתני נמצא לפי"ז באמת ליכא בין רבא לאביי שום פלוגתא אלא רבא סובר דרב הונא ג"כ סובר כהתנא דבריי' דיליף קידושי כסף מגז"ש דקיחה קיחה וע"כ הקשה ממתני' שפיר ואביי לא משני ליה אלא דעל רב הונא לשיטתו דסובר כרב ל"ק ממתני' אבל באמת לפי סתימת הגמ' דסתם כהתנא דבריי' דקידושי כסף ילפינן מגז"ש באמת גם אביי מודה לרבא דמוכח ממתני' מדלא קתני ד' אלא שלש דחופה אינה קונה כמובן, וממיל' לפי"ז באמת לא מוכח מסתימת הגמרא דסוגיתינו דרב אשי סתם כר"ה מדסתם כתירוצו של אביי כיון דאביי באמת לא מתרץ אלא אליבא דר"ה לשיטתו כמו שכתבנו ודו"ק: