ברית משה, מצות עשה נג:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 53:2
Open in the reader →1ותנן (ב) אלו נערות כו' הבא על השבויה ועל הגיורת והשפחה כו'. לכאורה יש לדקדק דבמשנה ריש אלו נערות איתא על הגיורת על השבויה ועל השפחה וא"כ מדוע שינה רבינו ז"ל ונקט שבויה תחילה והרמב"ם הלכות נערה פ"א הל"י באמת נקט כסדר המשנה אלא גם על הרמב"ם ק"ל דבהל' אישות פי"א הל"א כתב וז"ל וכן הנושא בתולה משוחררת או גיורת או שבויה אם נשתחררה השפחה ונתגיירה העכו"ם ונפדית השבויה והן פחותות מבת ג' שנים ויום אחד כתובתן מאתים כו' עכ"ל והמקור לזה ממשנה כתובות י"א ע"א הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות ג' שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים אלמא דשם שינה הרמב"ם מסדר המשנה ונקט משוחרר' תחילה וא"כ מדוע לא שינה גם בהל' נערה ואי"ל דלהרמב"ם הי' הגירסא במשנה דדף י"א כמו שנקט כיון דבפי' המשניות שם נקט את לשון המשנה כמו שאיתא לפנינו וגם התי"ט שם עמד על הרמב"ם בזה. אלא על הרמב"ם נ"ל בס"ד לומר כך דהריטב"א והשט"מ ז"ל בדף י"א שם הקשו על המשנה דקתני שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו דאמאי לא נקט להו כסדרן דרישא שנתגיירו תחילה ותירצו וז"ל דהתנא לפום קדומת תיקונם אשמעינן דפדיון שבויים קודמת לגיורת נכרית וגיורת נכרית קודמת לשחרור שפחה וטטם נכון יש בדבר עכ"ל וגם התי"ט שם הביא את התירוץ זה בשם הר' מו"ה ליווא ז"ל ביותר ביאור וז"ל שמעתי טעם ששונה שנפדו כו' ברישא שכן מצות פדיון שבוים קודמין ולהתגייר אע"פ שדוחין אותו בתחילה אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו אבל להשתחרר עובר בעשה כו' עכ"ל וא"כ גם במשנה דאלו נערות צ"ל הטעם זה דאגב אורחא אשמעי' התנא דמצות פ"ש קודמת לשאר מצות, וממילא מיושב בזה מה שהקשה השט"מ הנ"ל דאמאי התחיל התנא במשנה דדף י"א בהגיורת הו"ל להתחיל בשבויה די"ל דאי הוה נקט השבויה והגיורת והשפחה ואח"כ הוה אמר שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו לא הוה ידעינן דהתנא סובר דמצות פדיון שבויים קודם לשאר מצות משום דהוה יכל"ל דנקט בסיפא שנפדו תחילה משום רישא וברישא הוה יכל"ל דלא זו אף זו קתני דאי לא הוה נקט אלא שבויה לא הוה יכלינן למילף גיורת משבויה משום דהוה יכל"ל דדוקא בשבויה דלא הוי ודאי שנבעלה שם אמרי' דיש לו טענת בתולים אבל בגיורת אפי' בפחותות מג' שנים אין לו טענת בתולים כיון די"ל דמחמת בעולות הרבה אין בתולי' חוזרין ואי לא הוה נקט אלא שבויה וגיורת לא הוה ידעינן שפחה מגיורת משום דהוה יכל"ל דסתם שפחות פרוצות בעריות יותר מנכרית וא"כ יש בשפחות חשש בעולות יותר ואין בתוליה חוזרות ע"כ נקט התנא גם שפחה ולא זו אף זו קתני וא"כ לא הוה ידעינן מהתנא דסובר דפדיון שבוים קודם לשאר מצות ואי הוה נקט השפחה תחילה ואח"כ והגיורת והשבויה הוה יכל"ל דזו ואצ"ל זו קתני וגם אז לא הוה ידעינן דפדיון שבויים קודם משום דהוה יכל"ל דמשו"ה נקט התנא בסיפא שנפדו תחילה משום דפתח ממה דסליק מיניה אבל השתא דנקט הגיורת והשבויה והשפחה ל"ל לא זו אף זו ולא זו ואצ"ל זו וגם ל"ל דפתח בסיפא ממה דסליק מיניה אעכצ"ל כהנ"ל דמשום דרצ' לאשמעי' דפדיון שבויים קודם לשאר מצות וגם אגב אורחא רצה לאשמעינן דאין מרבין ואין מדקדקין על הגר ע"כ נקט הסדר כמו שאי' לפנינו, וכל זה י"ל אליבא דהתנא דמתני' אבל הרמב"ם כיון דאת זה דפדיון שבוים קודם לשאר מצות כבר כתב בפי' בהל' מתנות עניים פ"ח הל"י ואת זה דבגר אע"פ שדוחין אותו בתחיל' אין מרבין עליו ואין מדקדקין' עליו כתב בהלכו' א"ב פי"ד הל"א ע"כ לא נקט בהל' אישות כהסדר דנקט התנא אלא נקט משוחררת או גיורת או שבויה כדי שיהא זו ואצ"ל זו אבל בהל' נערה דל"ל כן באמת נקט כסדר התנא כמובן:
2אבל עדיין ק"ל על הרמב"ם דהלכות נערה כיון דנקט ברישא כסדר המשנה הגיורת והשבוי' והמשוחררת מדוע שינה בהסיפא מסדר המשנה ונקט נתגיירו תחילה, וי"ל דרצה לאשמעינן בזה דל"ס כהתו' ע"ז דף ג' ע"א דעל מד"ק הגמ' יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ולא חשיב הגמרא אותם כסדר שנכתבו בקרא כתב התוס' וז"ל אורחא דתלמודא דבהרבה מקומות לא קפיד למנות כסדר וכן הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו עכ"ל מוכח מהתו' דלא סובר כתירוצים הנ"ל דהתנא רצה לאשמעי' דמצות פדיון שבוים קודם לשאר מצות ושאין מרבין על הגר ואין מדקדקין עליו, אבל הרמב"ם י"ל דלא סובר כהתו' אלא סובר דהתנא במשנה וכן בכולי תלמודא באמת קפיד על הסדר ובע"ז באמת הי' הגירסא להרמב"ם כמו שגרס הר"ח ש"ס ווילנא שג"כ מנאם כסדר ועל הראי' להתו' שהביא בגליון הש"ס ע"ז שם ממשנה דפסחים ס"ט ע"ב בחול בטהרה ובמיעוט בשבת במרוב' ובטומאה דמדלא קא' התנא בשבת בטומאה ובמרובה מוכח דלא קפיד על הסדר על הראי' זו י"ל דסובר הרמב"ם דמשו"ה נקט התנא בסיפא במרובה תחילה כיון דרצה למינקט ההיפך של ובמיעוט דרישא דסליק מיניה, ועל הראי' שהביא התוס' ממשנה דכתובות סובר הרמב"ם דאינה ראי' כיון דהתם הטעם כמ"ש הריטב"א והרבינו ליווא הנ"ל, וא"כ י"ל דמשו"ה נקט הרמב"ם בהלכ' נערה ברישא כסדר של התנא ובהסיפ' שינה מהסדר של התנא כיון דרצה להורות לנו בזה את דעתו הטהורה דסובר דלא כתוס' דע"ז אלא הטעם היא בשני מקומות דכתובות הנ"ל כמ"ש הריטב"א והר' ליווא הנ"ל אבל הרמב"ם דל"צ לאשמעי' את זה כיון דכבר כתב א"ז בפירוש כהנ"ל ע"כ לא נקט בהל' נערה בהסיפא כמו שנקט התנא אלא נקט כסדר שנקט ברישא משום דבאמת קפדינן על הסדר ולא כהתו' דע"ז ומשו"ה לא נקט בהלכ' נערה כמו שנקט בהלכות אישות דאי הוה נקט כן אז הוה יכל"ל דגם הרמב"ם סובר כהתו' דע"ז ומה שלא נקט כסדר התנא הוה יכלינן למימר כיון דלעצמו בחיבורו באמת קפיד על הסדר אבל עכשיו ששינה בהלכות נערה מהלכ' אישות מוכח דעכצ"ל דלא סובר כהתוס' דע"ז כיון דעכשיו ל"ל דלעצמו קפיד על הסדר דא"כ הי' קשה אמאי שינה בהל' נערה מהלכ' אישות כמובן, וכל זה י"ל אליבא דהרמב"ם אבל רבינו י"ל דבאמת סובר כהתו' דע"ז וכדי שלא נאמר דסובר כהרמב"ם ע"כ שינה מסדר הרמב"ם דהל' נערה ודו"ק: