ברית משה, מצות עשה פב:ח
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 82:8
Open in the reader →1ואת גוף הקושיא של הלח"מ הנ"ל נ"ל בס"ד ליישב בהקדים מה דק"ל עוד על רבינו והרמב"ם מסוגי' דקידושין דבתר דמסיק הגמרא דילפינן שליחות בכל התורה מבינייהו דגיטין וקדשים הקשה הגמ' ואלא אתם גם אתם ל"ל ומשני מיבעי ליה לכדר' ינאי דא"ר ינאי גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית והקשה הא ל"ל קרא מדר' חייא בר אבא א"ר יוחנן נפקא כו' ומשני איצטריך כו' אבל נכרי הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה דתנן הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליח נמי עביד קמ"ל והקשה ולר"ש דפטר דתנן כו' אתם גם אתם ל"ל ומשני הגמ' איצטריך סד"א הואיל ואמר מר אתם ולא אריסין אתם ולא שותפין אתם ולא אפוטרופוס אתם ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קמ"ל ע"כ הסוגיא, ורבינו והרמב"ם פסקו בהא דאריסין ושותפין ואפוטרופיס דלא כאמר מר דבהל' תרומות פ"ד הל"ח כתב הרמב"ם דפירות השותפין חייבות בתרומה והשותפין אינן צריכין ליטול רשות זה מזה אלא כל התורם מהן תרומתו תרומה ובהלכה י' שם כתב וז"ל אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה והאפוטרופסין תורמין מנכסי יתומים עכ"ל וכלשון זה ממש כתב רבינו לקמן בהלכות תרומות מ"ע קל"ד ומה שלא כתב הרמב"ם גבי אפוטרופוס את החילוק שכ' רבינו בין להאכיל להניח עי' בכ"מ שם שכ' דסמך בזה על מ"ש בהל' נחלות וכיון דרבינו והרמב"ם לא פסקו כהאמר מר א"כ ק"ל כיון דפסקו כר"ש דנכרי ליתא בתרומה דנפשיה כהנ"ל מחודש ז' א"כ נשאר עליהם קושי' הגמ' שהקשה אליבא דר"ש אתם גם אתם ל"ל כיון דל"ל כתירוצו של הגמ' דאיצטריך משום דסד"א הואיל ואמר מר כו' כיון דלא פסקו כהאמר מר א"כ ליכא למיטעי למימר דאתם ולא שלוחכם נמי ואח"כ ראיתי שכבר קדמנו בקושיא זו העצמות יוסף שם ושמחתי שכוונתי בס"ד לדעת קדשו, ועוד קושיא אחת קשה על רבינו והרמב"ם מה שהקשה על הרמב"ם הר"י קורקוס ז"ל מובא בכ"מ ז"ל הל' תרומה שם דמדוע באמת לא פסקו כהאמר מר עי' בכ"מ שהביא בשמו שני תירוצים ע"ז. ול"נ בס"ד ליישב את הג' קושיות הנ"ל בחדא מחתא דלכאו' ק"ל על החכמים דדרשו מאתם גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם ב"ב מנ"ל למידרש כן דילמא באמת איצטריך אתם גם אתם משום האמר מר שאמר הגמ' אליבא דר"ש אבל לעולם יכול להיות השליח אפי' עכו"ם בדבר דאי' בדנפשיה אעכצ"ל דהחכמים לא סברו כהאמר מר וא"כ ל"ק קושיית הר"י קורקוס הנ"ל די"ל כיון דהחכמים לא סברו כהאמר מר ע"כ פסקו רבינו והרמב"ם בזה כהחכמים אע"ג דבהא דנכרי ליתא בתרומה דנפשיה לא פסקו' כהחכמים אלא כר"ש די"ל בשלמא בהא דנכרי ליתא בתרומה דנפשיה כיון דאיכא הוכחה מסתמא דגמ' דגיטין כר"ש כהנ"ל סוף מחודש ז' ע"כ פסקו כר"ש בזה אבל בהא דאמר מר כיון דהחכמים ל"ס כהאמר מר וליכא הוכחה בזה מאיזה סתם גמרא דלא כהחכמים ע"כ פסקו בזה כהחכמים משום הכלל דיחיד ורבים הלכה כרבים כמובן, אלא לפי תירוצינו נשארה על רבינו והרמב"ם קושיית העצמות יוסף הנ"ל בתקפה דבשלמא בלא תירוצינו י"ל על קושיית העצ"י כחד מתירוצים של הר"י קורקוס שכ' על קושיתו עי' בכ"מ ותראה דבתירוצים של הר"י קורקוס גם קושי' העצ"י ל"ק אבל לפי תירוצינו על קושיית הר"י קורקוס דרבינו והרמב"ם באמת לא סברו כלל כהאמר מר נשארה קושיית העצ"י הנ"ל אעכצ"ל דרבינו והרמב"ם סברו דגם לר"ש צריך אתם גם אתם לדרשה דמה אתם בני ברית אף שלוחכם ב"ב דאם אין ענין לתרומה תנהו עניין לשלוחות דזכייה ורבית ומה דלא משני הגמרא כן י"ל כיון דרצה הגמ' לאשמעינן דהחכמים ל"ס כהאמר מר וכיון דמתירוצו של הגמר' מוכח כן כמו שכתבנו ע"כ מתרץ הגמ' דר"ש סובר כהאמר מר אבל באמת הי' יכול הגמ' לתרץ דאיצטריך אתם גם אתם לדרשה דבני ברית למעט עכו"ם משליחות דזכייה ורבית באם אין עניין כמו שכתבנו וא"כ ממילא ל"ק גם קושיית הלח"מ הנ"ל כיון דלר"ש באמת ג"כ ילפינן מאתם גם אתם באם אין עניין למעט נכרי משליחות דזכייה ורבית ודו"ק ועי' לעיל מ"ע מ"ח מחודש ז' מה שכתבנו עוד בסוגי' זו: