ברית משה, מצות עשה פב:ז
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 82:7
Open in the reader →1ועל מה שכתב הרמב"ם הל' אישות הנ"ל ריש מחודש ב' והעכו"ם לפי שאינו בן ברית ונאמר כן תרימו כו' הקשה הלח"מ ז"ל שם דלפי סוגייתינו בקידושין מוכח דר' שמעון דסובר דעכו"ם ליתא בתרומה דנפשיה לא דריש מאתם גם אתם למעט שליחות עכו"ם כיון דממילא ידעינן דאין עכו"ם יכול להיות שליח בתרומה משום דליתא בתרומה דנפשיה אלא דריש מזה דרש אחר כמו שאיתא בגמ' שם וכיון דהרמב"ם הל' תרומות פ"ד הלט"ו פסק כר"ש שתרומת עכו"ם אינה אסורה אלא מדרבנן [ומזה דהיכי פסק כר"ש נגד החכמים אכתוב לקמן בס"ד] א"כ היכי הביא את הדרש דאתם גם אתם ותירץ דהרמב"ם סובר כהתוס' גיטין דף כ"ג ע"ב ד"ה מה אתם דגם לר"ש ידעינן בעלמא למעט עכו"ם מגם אתם אע"ג דבתרומה גופא לא איצטריך שום מיעוט דבלא"ה משום דליתא בתרומה דנפשיה ידעינן אבל בעלמא ילפינן מיניה עי"ש, וכיון דרבינו ג"כ כתב כאן דמאתם גם אתם ממעטינן שליחות עכו"ם ולקמן בהל' תרומות מ"ע קל"ג פסק ג"כ כר' שמעון שתרומת עכו"ם אינה אסורה עי"ש ד"ה גרסינן בפ"ק דבכורות א"ר יוחנן פירות הגוי כו' א"כ גם אליבא דרבינו צ"ל כתירוצו של הלח"מ, אבל תירוצו אליבא דהרמב"ם עדיין צריך תבלין כיון דהרמב"ם בהל' אישות שם לא דיבר רק משליחות קידושין וכיון דעכו"ם ליתא בגיטין וקידושין א"כ לא צריך בגו"ק שום דרש למעט עכו"ם משליחות דכמו דלא צריך בתרומה לר"ש משום דליתא בתרומה דנפשיה כמ"כ נמי לא צריך בגו"ק משום דליתא בגו"ק ומ"ש התוס' בגיטין שהביא הלח"מ דבעלמא דרשינן גם לר"ש הדרש דגם אתם באמת לא על גו"ק כתב התו' כן אלא על זכייה ורבית כיון דקושיית התוס' שם לא אזלא אלא על זכייה ורבית עי"ש וא"כ עדיין נשארה הקושיא על הרמב"ם דלמה לו הדרש דגם אתם כיון דלא דיבר שם אלא מקידושין, בשלמא אליבא דרבינו שפיר י"ל כתירוצו של הלח"מ כיון דרבינו דיבר כאן משליחות דכל התורה כולה לא משליחות דגו"ק ובגיטין וקידושין באמת לא מאתם גם אתם ממעט עכו"ם אלא משום דעכו"ם ליתא בתורת גו"ק כמ"ש רבינו בפירוש כן לעיל ריש מ"ע מ"ח העתקתי את לשונו ריש מחודש ב' אבל אליבא דהרמב"ם תירוצו של הלח"מ אינו עולה יפה כיון דעדיין קשה קושייתינו דכיון דלא דיבר שם אלא מקידושין היכי הביא את הדרש דאתם גם אתם מדוע ל"כ כרבינו דמשום דעכו"ם ליכא בתורת גו"ק וזה לכאו' קושי' גדולה על הלח"מ דהיכי לא הרגיש בזה. וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת הלח"מ דלכאורה קשה על הרמב"ם מגמ' דגיטין שם דקא' בשלמא חש"ו לאו בני דיעה נינהו נכרי נמי דלאו בר היתירא הוא פרש"י וז"ל דאין להן קידושין ואין גיטין נוהגין בהם ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למיעבד שליחותא לאחריני עכ"ל אלמא דבעכו"ם קאמר הגמ' הטעם בגו"ק משום דלאו בר היתירא הוא א"כ מדוע המציא הרמב"ם טעם לנפשיה משום דרשה דאתם גם אתם אמאי לא סגי ליה בהטעם שאמר הגמ', הן אמת שהתוס' שם ד"ה נכרי נמי כתב וז"ל הוה מצי למימר משום דבעינן שלוחכם בני ברית אלא ניחא ליה למימר האי טעמא דשייך אף בעבד עכ"ל וא"כ י"ל דהרמב"ם סובר כיון דלא קאמר הגמ' גבי עבד טעם לנפשיה אלא כללו בטעמא דעכו"ם ע"כ קאמר הגמ' משום דלאו בר היתירא הוא וכמ"ש התוספות אבל הרמב"ם שכ' שם גבי עבד את טעמו באפי נפשיה ע"כ כתב גם בעכו"ם את טעמו לנפשיה, אבל כל זה אינו שוה לי כיון דסוף סוף טעמא בעי כיון דדרכו של הרמב"ם שלא להביא אלא מה דאיתא בגמ' בפירוש א"כ היכי שבק את הטעם שאמר הגמ' וכתב טעם דליתא בגמ' דגיטין אעכצ"ל בטעמא דהרמב"ם כיון דבהלכה זו שם בתר דכתב גבי עבד דטעמו דליתא בשליחות דגו"ק לפי שאינו בתורת גו"ק כתב אח"כ אבל לדבר שבממון נעשה שליח א"כ לפי"ז אי הוה כתב גבי עכו"ם ג"כ הטעם לפי שאינו בתורת גו"ק הוה יכלינן למיטעי דבדבר שבממון גם עכו"ם יכול להיות שליח כמו עבד וכדי שלא נטעה כן הי' צריך למימר אח"כ דבדבר שבממון אין העכו"ם יכול להיות שליח משום הטעם דדרשה דאתם גם אתם וכיון דסוף סוף צריך להדרשה דאתם גם אתם ע"כ כתב תיכף את הטעם זה ובאמת עיקר כוונת הרמב"ם בטעם זה על ממון הוא, דבשלמא הגמרא דגיטין כיון דלא דיבר אלא מגיטין וגם בעבד סגי הטעם שאמר הגמ' כמ"ש התו' ע"כ קאמר הגמרא הטעם משום דלאו בר היתירא הוא אבל הרמב"ם כיון שדיבר אח"כ גם משליחות דבר שבממון ואיכא למיטעי דגם עכו"ם יכול להיות שליח בדבר שבממון ע"כ כתב את הטעם דאתם גם אתם אבל בקידושין גרידא באמת סמך על הטעם שכ' גבי עבד, וא"כ ל"ק קושיתינו על הלח"מ כיון דבאמת לא על קידושין כתב הרמב"ם את הטעם דאתם גם אתם וע"כ לא דיבר הלח"מ מקושיתינו כלום כיון דסובר דבלא"ה ע"כ צריך לפרש את הרמב"ם על דרך שפירשנו מחמת הגמ' דגיטין וא"כ ממילא תו ל"ק קושייתינו אלא להלח"מ היה קשה על גוף הדרש דכיון דהרמב"ם פסק כר"ש היכי יכול למימר את הדרש דאתם גם אתם וע"ז מתרץ הלח"מ שפיר דסובר כהתוס' דגיטין ודו"ק. ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל את הקושיא הנ"ל דהיכי פסק הרמב"ם כר"ש דנכרי ליתא בתרומה דנפשיה נגד החכמים וגם על רבינו קשה קושיא זו כיון דג"כ פסק כר"ש כהנ"ל אבל בהנ"ל י"ל דלרבינו והרמב"ם הי' ג"כ קשה קושיית התו' דגיטין הנ"ל דמדוע קאמר הגמ' בעכו"ם הטעם משום דלאו בר היתירא הוא מדוע לא קאמר משום דרשה דאתם גם אתם ותירוצו של התוס' לא הי' ניחא להו כיון דהי' קשה להם דמדוע לא כלל הגמ' בטעמא דנכרי חש"ו ג"כ כיון דגם חש"ו לאו בני גיטין וקידושין נינהו מה"ת, וע"כ סברו דמשו"ה לא קאמר הגמ' את הטעם דאתם גם אתם כיון דסובר כר"ש דלא דריש מאתם גם אתם למעט נכרי משליחות אלא לעניין זכייה ורבית כמ"ש התוספות שהביא הלח"מ הנ"ל אבל גבי תרומה וגו"ק דליתא בנכרי באמת הטעם משום דליתא בדנפשיה וכיון דסתם גמרא דגיטין סובר כר"ש דנכרי ליתא בתרומה דנפשיה ג"כ ע"כ פסקו כר"ש ודו"ק: