ברית משה, עשין דרבנן, הלכות תשעה באב א
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Tisha B'Av 1
Open in the reader →1המצוה (א) השלישית כו' צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז כו'. המציין מציין המקור לזה מר"ה די"ח ע"ב אבל באמת ליתא בבריי' דגמ' שם כמ"ש רבינו ז"ל אלא הכי איתא שם צום הרביעי זה תשעה בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר בחודש הרביעי בתשעה לחודש וגו' ותבקע העיר כו' עי"ש, וע"כ נ"ל בס"ד דרבינו כיון על הבריי' דירו' תענית פרק ד' הלכה ה' דשם איתא כמ"ש רבינו צום הרביעי זה י"ז בתמוז וכן איתא בתוספתא סוטה פ' ו' וגם ממשנה דתענית דכ"ו ע"ב מוכח כבריי' זו מדאי' שם דבי"ז בתמוז הובקעה העיר, וא"כ לכאו' קשה על המשנה והבריי' זו מהפסוק שהביאה הבריי' דראש השנה דכתיב בפי' דבתשעה בתמוז הובקעה העיר אבל כבר הקשה את זה הגמ' תענית דכ"ח ע"ב ומשני רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשניה בשבעה עשר בו ואיכ צ"ל דהבריי' דגמ' ראש השנה דיברה מחורבן בית ראשון והבריי' דתוספתא ודירושלמי דיברו מחורבן בית שני וכן באמת כתב התוס' בר"ה שם ד"ה זה, אלא עדיין צריך להבין כיון דהדרשא דבריי' דר"ה ג"כ ר' עקיבא דריש וכיון דר"ע לאחר חורבן בית שני היה כמ"ש רש"י ריש מגילה בד"ה בזמן הזה א"כ מדוע לא דרש צום הרביעי גם בבריתא דר"ה על חורבן בית שני וצ"ל כיון דבברייתא דר"ה הביא ר"ע ראי' מהפסוק והפסוק ע"כ צ"ל דעל חורבן בית ראשון קאי כיון דכתיב בפי' דבתשעה לחודש הובקעה העיר ע"כ דרש שם על חורבן בית ראשון אבל בבריי' דתוספתא ודירושלמי כיון דדיברו מחורבן בית שני ע"כ באמת לא הביא שם ראי' מהפסוק שהביא בברייתא דר"ה וע"כ השמיט שם שנאמר בחודש הרביעי וגו' שאי' בברייתא דר"ה עי"ש ותבין, וגם שפיר יש להבין בזה דמדוע לא הביא הירושלמי את הבריי' דגמ' ר"ה והגמרא ר"ה לא הביאה את הברייתא דירושלמי די"ל דהירושלמי לשיטתו דסובר הפשט בהתשעה לחודש דקרא דקלקול חשבונות היו שם כמ"ש התו' הנ"ל בר"ה שם א"כ ע"כ צ"ל דהירו' לא ידע מהבריי' דגמ' ר"ה כיון דלפי הברייתא זו ליכא למימר כמ"ש הירושלמי דקלקול חשבונות היו שם כיון דר"ע דריש בפי' על תשעה לחודש וע"כ לא הביא הירושלמי את הבריי' זו רק את הברייתא דתוספתא אבל הגמ' דילן דבאמת פליגא על הירושלמי דלפי תירוצו של רבא בתענית שם באמת לא צריך לומר כהירושלמי דקלקול חשבונות היו שם וכ"כ התו' בר"ה שם בפי' דהגמ' דילן פליגא על הירושלמי א"כ י"ל כיון דהגמ' רצה להראות דמדוע פליגא על הירושלמי ע"כ הביאה הגמ' ר"ה את הבריי' שהביאה להורות דמבריי' זו מוכח דלא כהירושלמי אבל רבינו דכתב לקמן בשבעה עשר בתמוז בו נשתברו הלוחות כו' והובקעה ירושלי' בחורבן שני כו' ומדכתב בחורבן שני מוכח מזה דסובר כתירוצו של רבא דתענית הנ"ל וכ"כ המרש"ל ז"ל בביאורו כאן ע"כ הביא שפיר כדרשא דבריי' דירושלמי ולא חייש דאיכא למיטעי דסובר כהירושלמי ודלא כהגמ' דילן כיון דכתב בפי' כרבא ודו"ק, ועין בטור או"ח סי' תקמ"ט שהביא ג"כ את הדרשא דברייתא דירושלמי וגם עיין בב"י שם מ"ש על זה. ומ"ש הב"י שם וז"ל ואע"ג דבגמ' דידן קאמר רשב"י שאין נראין לא דברי ר"ע אלא צום העשירי זה ה' בטבת שבו באה שמועה לגולה שהוכתה העיר לא כתב רבינו הטור אלא דברי ר"ע משום דנהוג עלמא כוותיה עכ"ל ולכאו' ק"ל ע"ז מדוע קאמר משום דנהוג עלמא מדוע לא קא' משום דהלכה כר"ע מחבירו ובפרט נגד רשב"י שהי' תלמידו כמ"ש רש"י במגילה שם בד"ה סתימתאה, ואפשר כיון דמסתבר טעמיה דרשב"י כמו שאיתא בגמ' שם א"כ היה צריך לפסוק כוותיה וכמ"ש היד מלאכי סימן קע"ב בשם הרדב"ז דהיכא דמסתבר טעמיה דר"ע שם הלכה כר"ע אפי' מחביריו כמו כן נמי י"ל דהיכי דמסתבר טעמיה דרשב"י שם הלכה כותיה אפי' נגד ר"ע ע"כ כתב הב"י משום דנהוג עלמא כמובן. ומ"ש רבינו ונלכדה ביתר כו' ובה הי' מלך גדול ובן כוזיבא שמו כו' כן אי' בירושלמי תענית שם וגם הרמב"ם הל' תענית פ"ה הל' ג' כתב מזה אלא הרמב"ם לא הזכיר את שמו, ומ"ש הרמב"ם שם ודמי כל ישראל וגדולי החכמים שהוא מלך המשיח בירו' שם ליתא אלא שר' עקיבא הי' סובר כן דהכי אי' שם תני רשב"י עקיבא ר' הי' דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב ר"ע כד הוה חמי בר כוזבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה ר' יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא פירש הקרבן העדה יעלו עשבים כלומר זמן רב אחר מיתתך עכ"ל וכן אי' במדרש איכה רבתי פרשה ב' אות ד' וא"כ היכי כתב הרמב"ם בשם חכמים רבים שדמו כן, ואפשר כיון דליתא בירושלמי אלא שר' יוחנן בן תורתא היה חולק על ר"ע בזה ע"כ הוכיח הרמב"ם מזה שגם שאר החכמים היו סוברי' כר"ע וע"כ כתב גדולי החכמי' אבל כל זה דוחק כיון שאין דרכו של הרמב"ם לכתוב אלא מה שאיתא בפי' כידוע: