חבצלת השרון על דניאל א:ד

1ילדים וגו' ראשונה הזכיר שלמיות המתיחסים אל גופם בהעדר המומין ואחר כך בשלימות המראה ואחר כך בטוב שכלם המתיחס אל הנפש ואמר ומשכילים בכל חכמה הענין כי לא רבים יחכמו בכל מיני חכמה שיעסקו בהם כ"א בקצתם וזולתם יתהפך מזגם להשכיל יותר באשר ישכלו חבריהם ויש משכילים בכל חכמה כי ירחב שכלם ועל סוג זה צוה כי בהם הוא חפץ ואמר לשון השכלה ולא וחכמים בכל חכמה למה שהם ילדים עדנה ודי להם השכלה כי בטוב הכנה הזאת יקנו חכמה יקנו בינה בכל ספר וחכמה בהמשך הזמן גם בקש יהיו יודעי דעת ומביני מדע למה שיקרה בלומדי חכמה ימצא בם יקבלו כל דבר חכמה אשר ילמדום אך תהי להם כמצות אנשים מלומדה ולא תהיה ידיעתה אותה תקועה ונטועה בדעתם ע"כ צוה יבקש לו יודעי דעת שתהיה ידיעתם של דעת ולא מצות אנשים מלומדה זהו על ענין החכמה אך על הבינה שתמצא בהן אמר ומביני מדע והוא כי לא כל המבינים דבר מתוך דבר יבינו בעמק שוה כי ימצאו שנים שוים בידיעת החכמה אשר קבלו מרב אחד וזה יבין מאשר קבל ויחדש דברים עמוקים ודקים ונאותים מחבירו היודע כמותו הבלתי מבין ומחדש מתוך חכמתו בלתי אם דברים קלי האיכות ע"כ צוה ואמר ומביני מדע שתהיה תבונתם דבר של מדע הלא הוא של דקות וחריפות בלתי קל האיכות ועל פי דרכו רמז כי הנה יקרה במבינים דבר מתוך דבר זה יבין בכה וזה בכה ושניהם יאמרו דברי דעת וחכמה וחריפות ואין ספק כי לא יצדקו ויאמרו אמת שניהם כי נגדיים הם ואף על פי כן לא יאשם אשר אין האמת אתו אחר כי בדעת ידבר ודבריו בהשכל וזהו אומרו פה ומביני מדע כלומר כאשר תהיה תבונתם דבר של מדע יספיק בלי השקפה אל נקודת האמת ומה גם כי עודם ילדים ובכל יום יהיו הולכים ומתגדלים ומתבסמים בכל חכמה ותבונה ואחר הזכירו שלימות ויופי הגוף והנפש אמר שגם יהיה בהם יתרון במדות וזהו ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך שהוא כמו שאמרו רבותינו זכרם לברכה מחוסרי שפת יתר ושחוק שהם מדות למודיות וגם מתיחסות אל טוב טבעם לשהות נקביהם ובכלל הדבר הזה באומרו לעמוד בהיכל המלך יובן מעצמו שחפץ להעמידם בהיכל המלך ועוד שנית יצוה ללמדם ספר וכו' ובזה לא תהיה וא"ו של וללמדם מיותרת או אפשר תחזור אל הכח הנזכר והוא כי העומד בהיכל המלך ימנע ממנו למוד ספר וחכמה כי יבהלוהו מוצאי ומובאי עסקי המלכות כי רבים המה בהיכל המלך אם לא יהיה לו רחב לב ושכל טוב הרבה מאד אשר לא יטרד באלה וזהו אשר כח בהם וכו' כלומר שיהיה כח בהם לשני דברים יחד והם לעמוד בהינל המלך וללמדם בעמדם שם ספר ולשון כשדים ולא יהיה להם עכוב עמדם בהיכלי מלך וכן היה כי שם העמידום ולא נתוסף להם אמר שלש שני הלמוד רק שאז עמדו לפני המלך ממש וזהו שנוי הלשון כי פה נאמר לעמוד בהיכל המלך ולא נאמר לפני המלך ואחר כך נאמר יעמדו לפני המלך אך ההיכל יכלול יותר מבית אחד אשר המלך בו ולא יהיו רואי פני המלך במקום המיוחד אליו טד תום למידת החכמה: