חבצלת השרון על דניאל ב:כט

1אנתה מלכא רעיונך וכו'. הנה דניאל הגדיל נא כח כבוד המלך באמור אליו כי ה' חפץ להודעא למלכא מה די להוא שנית כי היה פתרון חלומו אשר יהיה באחרית הימים ועל שתיהן אפשר יתחמץ לב המלך כי יאמר מה לי חלק באלהי ישראל כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים אך לא לאיש כמוני אשר לא ידע את ה' ולא עבדו וגם על השנית יפלא כי לא יחלום החולם כי אם מהעולה על רוחו כי יעלו רעיוניו על משכבו אך מי נתן בלב המלך לחשוב מחשבות אשר באחרית הימים כי אם על אשר יהיה לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ממלכים ימליכו ולאם מלאום יאמץ והליכות עולם אשר בקרב ימים ולא אשר יהיה באחרית הימים כי אז לה' המלוכה ומושל בגוים וכל מלכי גוים כלם לא יזכרו ולא יפקדו ואין דרך המלך יהיה רעיון רוחו לקץ הימין על כן טרם ישמיעו חלום פנה דרך לפניו והרים המכשולות מדרך המלך ואחת דבר שתים זו שמענו ראה והתקין בטוב טעם ודעת באומרו אנתה מלכא וכו' לומר במה שאתה מלך ולב מלך לחשוב מחשבות מי יעצור בעמים אחריו רעיונך על משכבך סליקו מה די להוא אחרי דנא הלא הוא אחרי הימים האלה והזמן הזה כי לא שמת לבך אל אחרית הימים וזהו אומרו אחרי דנא אמנם באשר הוא ית' המגלה רזין לא היה תפארתו ית' לבלתי הגיד כי אם אשר יהיה אחריך כי אם גם אשר לא שאלת עד אחרית הימים וזהו אומרו וגלה רזא הודעך מה די להוא ולא אמר מה די להוא אחרי דנא כלמעלה באומרו רעיונך על משכבך סליקו מה די להוא אחרי דנא ובזה ראה ויתר שתי תשובות בדבר אשר תעלינה על לב המלך הראשונה באומרו רעיונך על משכבך סליקו לומר כי לא היה קדמת פניו ית' להעיר אוזן נ"נ באהבתו אותו על אשר יהיה באחרית הימים כי אם למה שרעיון רוח המלך על משכבו סליקו על מה די להוא אחרי דנא ועל השנית באומרו וגלה רזיא הודעך מה די להוא כי גם כי המלך לא לבו הלך לחשוב מחשבות אשר יהיה באחרית הימים זולתי אשר יהיה אחרי דנא מה' יצא הדבר באשר הוא גלה רזיא והודעיה מה די להוא סתם מעתה עד קץ הימים: