חבצלת השרון על דניאל ב:מה

1והנה בדבריו אלה היה מקום ילכד בפח הנלכד באמרי פיו כי הן עתה גמר אומר די ביומיהון די מלכיא אינון הלא הוא המלכים טעדו לבא אחר רישא די דהבא יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל תדק ותסף כל אלין מלכותא הנזכרים אך מלכות הראשון לא יזכר ולא יפקד בימים ההמה ובעת ההיא כמפורש בדברי ירמיה הנביא באר היטב את כל הרעה הבאה על מלכות כשדים וכליון חרוץ אשר יעשה בהם וכדבריו גם הוא באומרו ובתרך תקום וכו'. והנה לעומת זה היה דבר דניאל אל המלך לאמר אדין דקו כחדא פרזלא נחשא חספא כסכא ודהבא וכו' הלא בפיו ובשפתיו דבר ידבר הוא כי גם מלכות נבוכרנצר הנמשל לזהב יפול בנופלים באחרית הימים באבן די לא בידין והוא אמר והיא ובתרך תקום מלכו אחרי תנינא וכו' כי הוא יורה כי בימים ההמה לא יהיה שריד למלכות כשדים כי זכרו יאבד מני ארץ ומה גם יורש עצר ואם כן בנפול ממלכות הארץ באחרית יומיא איך תחד אתם מלכות כשדים אשר לא יהיה בימים ההם על כן אמר כל קבל די חזיתה די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא וכו' אשר שם הזהב בתוך אשר דכו במדוכת אבן די לא בידין אל נא יכזיב את אשר דברתי כי הלא דבר הוא זולת האמור כי הוא דבר אשר יהיה אחרי זאת אשר אמרתי די מלכו די לעלמין לא תתחבל תדק ותסף כל אלין מלכותא אחרי כן תהיה עוד כליה כוללת אל כלנה וזהו אלה רב הודע מה די להוא אחרי דנא שהוא מה שיהיה אחרי זאת אשר אמרתי תדק ותסף וכו'. ולבא עד תכונת הדבר נשים לב אל אמרם ז"ל בב''ר על פסוק הוא גלה עמיקתא וכו' שאמרו הוא גלה עמיקתא זו גיהנם וכו' כי הנה לפי דבריהם יפלא מה ראה דניאל על ככה ומה הגיע אליו לשבח לפאר לאלה שמיא על דברת גיהנם כאשר הקיץ והנה חלום המלך נגלה אליו אך המה ראו כן תמהו מי נתן רישא די דהבא באחרית הימים כד התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא שאמר באדין דקו כחדא וכו' כי הנה גם על השניים ושלישים יפלא ומה גם שיבא להוסיף את הראשונים כי הלא אין זכרון לראשונים עם אשר יהיו לאחרונה וגם נתנו אל לבן אומרו בסוף זה פתרונו אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנא אחרי אשר נאמר למעלה זה פעמים אמנם המה ידעו דרך ה' כי הבינו עצתו והמה דברי רבותינו זכרם לברכה במסכת עבודת אלילים כי באחרית הימים יעמדו ליום הדין כל המלכים אשר מלכו בארץ וגוייהם וידונו אחרי כן בגיהנם המה מלכיהם שריהם ומה גם אשר הצרו את ישראל ועל כן אחרי אומר די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא אשר הוא המלכות הרביעי שב להזכירו שנית באדין דקו כחדא פרזלא חספא וכו' וגם הזכיר דהבא אשר לא יראה ולא ימצא בעת ההיא אך הוא באדין אחרי נפילת מלכיות אשר הם חיים עדנה עוד ישובו כלם כאחד לידון באבדון והוו כעור מן אדרי קיט והוא אמרם ז"ל על פסוק זה ופסוק תזרם ורוח תשאם וכו' בב"ר סוף פרשת וישלח כי ע"א בעה"ז אומרים בשבילנו נברא העולם ויקרם כמשל תנובת השדה שהמוץ והקש כל אחד אומר בשבילי נזרעה השדה והחטה חבויה תוך השבולת ואומר יבא הגורן וכו' ואז המוץ לכל רוח יזרו ברחת ובמזרה והקש יהיה למרמס שור ומאכלו והחטה תנתן לאוצר כן לעתיד לבא על האומות ע"א נאמר תזרם ורוח תשאם וכו' והוא באבדן גיהנם ועל ישראל נאמר ואתה תגיל וכו' שאין גם אחד מישראל נכנס בגיהנם כמו שאמרו ז"ל בב"ר פ' וירא לעתיד לבא אברהם יושב בפתח גיהנם וכו' וזהו האמור פה והוו כעור וכו'. וזה ענין הפתרון הלזה כל קבל די חזיתה וכו' והדקת פרזלא וכו' כספא ודהבא כלומר אשר לו יתכן יהיו כל אלה אז בחיים חייתם הלא הוא כי אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנא שהוא אחרי זאת שאמרתי שמלכו די לעלמין לא תתחבל אשר יקים ה' תדק ותסף כל אלין מלכותא אשר יהיו בימים ההם אחרי כן גם כל מלכי גוים ע"א וגוייהם הראשונים ואחרונים ידוכאו כחדא כאמור ועל כן ישוב להזכיר בחלום מפלת פרזלא וחספא אחרי אומרו ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון ולא הואיל דניאל באר היטב פשר דבר אומרו הות לטור רב ומלאת כל ארעא הלא הוא אושר הגדול והקדוש אשר ירשו בני ישראל מדאגה מדבר פן יקנא המלך על אשר ידבר טוב על ישראל ובל יראה דורש טוב לעמו ובגלל הדבר הזה הסתר הסתיר ממנו מי הוא זה ואי זה הוא מלכו די לעלמין לא תתחבל אשר יקים ה' וממשל משלה אל אבן די לא בידין הלא היא אבן ישראל כי יצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו שהוא הר הגדול שממנה יפרד בן יקיר לו הוא משיח צדקנו וזהו די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין ומחת וכו' כדבר שנאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' ועמד ונלחם מלחמות ה' וככלותו לדבר את כל פתרון חלומו אמר אליו ויציב חלמא ומהימן פשריה כלומר מאשר ידעת כי יציב חלמא כאשר אמרנו למעלה כי דניאל מפיו יקרא אליו והוא הולך וזוכר ממנו תקח וידעת עם לבבך די מהימן פשריה וק"ו הדברים אם מאי דלא הוה הוה ואשר לא סופר לי ראיתי מאי דהוה לכ"ש שלא יבצר ממנו פתריונו האמתי אמונה אומן והנה עד עינינו המלכות הלז אשר המה בני התערובות מכל לשונות הגוים מהדק ומחשל כלה ומלכו פליגא ככל החזיון הזה על כן נקוה בא יבא לא יאחר המלך אשר אנו מבקשים: