חבצלת השרון על דניאל ג:ד

1אז גלה סודו וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין וכו' בעידנא וכו' תפלון ותסגדון וכו' וזאת שנית עשה כי לא הקדיש קרואיו על יד כרוזא סובב סובב הולך בשוקים וברחובות קורא את הקריאה למתא לחנוכת צלמא פן איש חכם לב יתן אל לבו לבלתי בא כי לבבו יבין כי לא חנם מזורה הרשת ההוא ולא דבר רק הוא על כן שלח למכנש אל הגדולים כי אז שלוחו דבר ידבר הוא בשם המלך ויחזו ויבושו ציר בגוים שולח ויחד יביאו גדודי עם ועם כי על כן באו יחד כלם כאומרו באדין מתכנשין וכו' והנה המכתב מכתב אלהים דלה דלה לנו תעלומות לב המלך ובכל מקום אשר יזכיר את שמו על דבר צלמא די כן יזכיר כבוד מלכותו לאמר נ"נ מלכא וכמה פעמים יזכיר שמו וכבוד מלכותו מבלי צורך וכן בהזכירו הצלם יזכיר ויאמר כי מזהב הוא באומרו צלם דהבא פעמים אין מספר וגם לא יאמר צלם דהבא די עבד כדבר שנאמר לצלמא די עבדית רק די הקים אכן גלה פני לבוש המלך בהסתיר דבר יצר מחשבות לבו להכין ולהקים יתר שאת מלכותו ככל הכתוב וע"כ זכור יזכרנו בשם מלכא כפעם בפעם כי על היותו מלכא לעד לבו הולך וגם יאמר די הקים רמז אל התקוממות אשר בלבו להתקומם וגם יאמר כי הצלם מזה יאתה כי כן הוא שוד הדבר העשותו מזהב תחת היותו רישא די דהבא ובעשותו אותו זהב כלו יתהפך כל רמז אברי הצלם למיניהם אל מין ראש הזהב וכל המלכיות נועדו לבא מרמז ראש הצלם ולמטה יתקיימו במלכות נ"נ הוא רישא די דהבא ולמען זאת בהתאסף ראשי עם אחשדרפניא סגניא וכו' ומה גם לרז"ל כי ז' מלכיות היו ולא יבצר מהם מזמה לחשוב מחשבות כי הלא דבר הוא כל החרדה ההיא וטרם כרוזא קרא בחיל מאז באו יתנו לב בצד מה אל מחשבות המלך אשר חשב עליהם ותעלה קנאתם פן ישחיתו את מלכותם על כן מה עשו גם בהתכנסם היה על דבר כבוד מלכם ולא עצרו כח למאן הנה בהתיצבם לקבל צלמא שהוא בצד מה הוראת הכנעה לבם לא נכון להחזיק ולמעוז כבוד מלכותו ובגלל הדבר הזה בהתאספם נאמר לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא אך כאשר קמו עמדו נוכח הצלם עומדים לפניו לא נאמר רק וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר ויצא דבר מלכות מלפניהם לרמוז כי חלק לבם מלהקימו עליהם למלך עולם ועד כעולה על רוחו היה עם לבבו ועל כן דבר המלוכה לא הוזכר כאשר בכל מקום אשר יזכיר את שמו בדבר הצלם אשר העמיד לפניהם: