חבצלת השרון על דניאל ו:ז

1אדין סרכיא וכו' אתיעטו וכו' כען וכו' כל קבל וכו'. ראוי לשום לב אל אומרו הרגישו ויאמר אשר דברו אליו מבלי יספר האספם עליו וגם אומר וכן אמרין ולא אמר ואמרין וגם באומר כל סרכי מלכותא כי ידוע כי מלת כל אינה צודקת על פחות משלשה וזולת דניאל אשר לא היה במעמדם ישארו שני אנשים מסרכי מלכותא וגם מי הכניס בתגר זה סגניא והדבריא ופחותא אשר לא קנאו בו וכן אומרו לקימא קים מלכא ולא אמר לקימא קים ולאסרא אסר ועוד מה זו שאלה בעצה נבערה הזאת כי כל די יבעא בעו וכו' היעשה לו אדם אלהים והלא לא איש אל ישאלו ממנו יתפללו אליו ואם ערבו אל לבם לעשותו אלוה הלא דרכם לא יתכן כי מי זה יהיה אלוה חדש ימים ואחר ישוב כאחד האדם וגם על המלך נפלא מה זה היה שלא חקר ודרש מה זה ועל מה זה רשם כתבא ואסרא אשר התנחם אחרי כן ויתעצב אל לבו על אשר עשה כאשר ראה צרת נפש דניאל:

2והנה על דבר טעם העצה היעוצה הזאת שמעתי אומרים כי אין הדבר כי אם היו יהיה סרסור ואמצעי בינם למקום ב"ה ונכון הוא אך עדיין צריך למצוא טוב טעם ודעת מה ראו על ככה לעשות כדבר הזה מזולתו כי לא יעדרו הרבה פתחים למצא עילה לדניאל בדת אלהא ועל מה זה בחרו בדרכם זה אך אמנה אשר חשבתי למשפט כי עשו בערמה להורות אל המלך כי כל ישעם וכל חפץ להחזיק במעוז מלכותו בל ימוט ועל כן יעצו העצה הזאת למען לא יתמהמה להחזיק בידם והוא כי כאשר האב אשר חננו ה' ילדים סביב לשולחנו עם היות שהוא והם משולחן גבוה קא זכו לא יבצר מזון הילדים ניתן להם באמצעות אביהם ובשלומו יהיה להם שלום כי ה' יחנהו לחם לפי הטף למה שהם תחת כנפיו כן הדבר הזה אמרו בלבם במה יודע אפוא איך כל בני המלכות בחרנו הסתופף בצל כנפיו באמת ובתמים אם לא שנשים אותו לאב ופטרון כי על ידו ובהשתלשנותו יבא השפע לנו מאתו ית' כאשר יבא לילדים ע"י אביהם וכל איש ואיש יערוך שלחן שאלתו ובקשתו לפני המלך והוא יהיה לעם מול האלהים לפה לבקש מאתו ית' על ידו תהא סליחתס וימלא את ספקם בכל אשר ישאל איש ואיש וכה יעשו ירח ימים למען תהיה הוראה בהם אל קבלת עול מלכותו עליהם ועל כל הנלוים אליהם בלב שלם והמה בחרו בדרך הזה לגנוב דעת המלך יחשוב מחשבות בשומעו כי כל מעינם בו להקימו תתת אשר הקימם ולא ימחה בידם כאשר נבאר:

3והענין כי רגזו וחלו פן ימאן המלך לעשות הדבר תחת א' מארבעה דברים ראשונה כי יאמר כי לא טובה העצה מצד עצמה כי טפלה היא מבלי מלח שנית אם אמור יאמר טוב הדבר אך נועדה יחד לישא וליתן אני ואתם על העצה וטוב טעמה וכאשר נראה נעשה ואם ככה היה עושה היה הדבר מתגלה ומה גם כי איש עצתו הוא דניאל והוא לא כן ידבר שלישית אולי יאמר המלך הלא אין אתכם האיש דניאל דעו נא מה בפיו גם הוא כי מי כמוהו מורה צדק ויועץ למלך או כי יחשוב כי עליו יתלחשו בראותו כי איננו אתם ומה גם כי מן השלשה הכי נכבד ועם השלשה לא בא רביעית כי יאמר המבלעדי אתם נועצים ולא יעשה כן שתתיעצו אתם לבדכם ואני אחתום על היוצא מאתכם ולי אני המלך לא קראתם אך זאת עשו כי גם כי כדבריכם כן הוא כי טוב הדבר ואין צורך להועץ אל תאיצו ואל תחפזו עד אתישב בדבר ביני לבין עצמי ומחר אעשה כדבריכם כי לא טוב הפתאומיות ואם כה יאמר יתגלה אליו התנכלותם ותופר עצתם על כן ראו להתקין יחד כלם על הא' אמרו בלבם הנה דרך שרים רבים הנועצים בדבר מה ויבקשו לאמר למלך אשר נועצו והכלל העולה מביניהם ישלחו מאתם רבים ונכבדים העולים על כלם וגבוהים עליהם לראות מה בפיו גם הוא הטובה היא עצתם אם רעה אך ללכת יחד כלם אל המלך לרמוס חצריו זו מעוט דרך ארץ וכן לא יעשה אמנם האנשים האלה המה ראו כי אם כה יעשה לבלתי לכת יחד כלם אולי ישיב פניהם באומרו כי לא יטעם טעם לשבח בעצה היעוצה הזאת על כן שמו פניהם נגד פניו למען יבוש מהשיב פניהם ריקם ויעשה כדבריהם גם כי לא יערבו לו וזהו אומרו הרגשו על מלכא כי כלם נקבצו באו להתיצב על המלך ובדבר הזה עלתה ארוכת הראשונה ועל שלשה הנותרים הם אמרו שלשה דברים לתקן את הכל בלשון רמיה וזהו אומרו וכן אמרין ליה לומר ראה גם ראה מוצא שפתם ודברי חלקלקותם אשר המה לעומת מערכותם:

4(ה) על הא' משלשתם להסתיר עצה פן יועד המלך להועץ עמהם גם שכעת לא ידחה עצתם על התרגשם אמרו אתיעטו וכו' לומר הלא העצה יעוצה היא מאת כל נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם סרכי מלכותא סגניא ופחותא אחשדרפניא הדבריא ומי ישיבנה והוא כי אין דרך המלך בהועצו לעשות דבר שלא ברצון כל בעלי עצה ושרי המלכות כלם ומי יבא אחרי אלה הנזכרים להשיב אמרים כי אלה המה כללו כל שרי המלכות ועל כן התלו בו באמרם אליו כי גם סגניא הדבריא ופחותא נועצו אתם באופן כי אחרי כי העצה נעשתה ואין להשיב עתה לא נשאר לאדונם המלך בלתי אם יקים אסרם לבד וזהו כען מלכא תקים אסרא לומר אין עוד עתה כי אם שבאשר את מלכא תקים אסרא אך לא להשיב אחור העצה ועל האחרת בל יתאנה בדניאל לומר ראו מה בפיו גם הוא אז יבין כי עליו יתלחשו באשר איננו עומד אתם על כן אמר כל סרכי מלכותא למען יעלה על רוחו כי גם יד דניאל עמהם ומה גם באשר כתבנו כי אין לשון כל כולל פחות משלשה ואין שלשה מבלעדו וגם על זה פקחו עיניהם להזכיר סגניא ופחותא והדבריא הבלתי מקנאים בדניאל גם הם בל יתן אל לבו כי מקנאתם בו עשו הדבר ויתנכלו לבלתי הזכירם יחד הנוספים כי אם בין סרכיא ואחשדרפניא העושים במלאכה הכניסו סגניא להסתיר דבר בל יורגש כי סרכיא ואחשדרפניא נוסדו יחד והאחרים כלם הם נוספים עליהם ועל כן שמו המוספין שלא כהלכתן בל ידרוש סמוכין ועל הד' אמרו לקימא קים מלכא לומר פקח עיניך וראה כי לית דין צריך בשש כי למען קיים עליהם את עול מלכותך נעשה הדבר וזהו אומרו לקימא קים מלכא שהוא לקיים קיום המלך בל ימוט וראה נא כי כה מבטנו כי זו היא העצה די כל יבעא בעו וכו' כי אין זה כי אם להורות כי בצל כנפיך יחסו ועל ידך יושפעו מאת סבת הסבות ואין זה כי אם לתתך עליון מלך קיים ונכון: