חבצלת השרון על דניאל ט:יט

1אדני שמעה וכו'. הנה אומרו שמעה והקשיבה יראה כפל ענין במלות שונות והוא אצלנו ב' קושיות שנית למה זה הבדילם זו מזו והכניס בין שתיהן ה' סלחה ועוד למה חזר לומר כי שמך נקרא על עירך אחר אשר נאמר בפסוק הקודם באומרו אשר נקרא שמך עליה וגם מה היה שאשר נקרא שמו ית' על עמו לא נאמר בפסוק הקודם כאשר על העיר בהיותו מבקש גם בו על ישראל ועל ירושלים וגם נשימה לב מה ענין קריאת שם זה על העיר ועל העם שאם הוא כי ישראל נקראו עם ה' והעיר נקראת עיר ה' הלא זה באומרו עירך ועמך יובן ולמה זה יאריך ויאמר כי שמך נקרא על עירך ועל עמך שיורה שמלבד היות העיר מכונה אליו ית' ותקרא עירו והעם עמו הוא קריאת השם. אך אמנה אחרי התפלה והתחנה ישמע ה' תחנוני בני ישראל אשר הם מפילים לפניו ית' על רחמיו הרבים ישיב שבותם עם שבות העיר אשר נקרא שמו ית' עליה היה מקום לומר הנה שבות העיר יאתה לה כי הלא שמו ית' נקרא עליה כ"ש בפסוק הקודם אמנם ישראל הלא רחוקים המה מאתו ית' כי עונותיהם אשר היו מבדילים עדיין לא הטהרו מחלאת טומאותיהם ואיך יתעשת האלהים להם להשיב שבותם על כן בא ויאמר ה' שמעה וכו' והוא כי הן ידענו כי גדר משמעות שמיעה אינה כגדר הקשבה והאזנה כי שמיעה תהיה מרחוק והקשבה והאזנה מקרוב כאמרם ז"ל כי למה שהיה משה רבינו עליו השלום קרוב אל השמים מאל הארץ אמר האזנה בשמים ושמיעה בארץ באומרו האזינו השמים ותשמע הארץ אמנם ישעיה היה קרוב אל הארץ מאל השמים על כן אמר שמעו שמים והאזיני ארץ ובזה נבא אל הענין באשר ידענו כי אשר לא טוב עשה בעיני אלהים הלא לרחוק אצלו ית' יתייחס כנודע כי עונותיו היו מבדילים ואמר האיש דניאל אנא ה' אם עונינו ענו בנו לבלתי שמוע אל אשר אנו מפילים תחנונינו לפניך ולא תעשה למעננו להשיב שבותינו אל נא תמנע מלשמוע בקולנו גם כי רחוקים אנחנו מאתך בעונותינו אך עשה זאת אפוא למען רחמיך הרבים והוא אומרו ה' שמעה כאשר כתבנו כי שמיעה תתייחס אל הריחוק וגם כי רחוקים אנו ממך בעונותינו שמעה שמיעה מתייחסת אל הרחוק ואיני אומר תהיה השמיעה מיד להשיב שבותנו כי הלא עונינו ינגדוהו אך קרבנו אליך ראשונה בהרים מכשול אשמותינו במה שתסלח לעונותינו ותרפא משובתנו וזהו ה' סלחה וזה ימשך מהשמיעה האמורה ואחר אשר תסלח לנו נהיה קרובים אליך ולא תתייחס שמעך את תפלתנו להשיב שבותנו אל שמיעה מרחוק כי אם אל הקשבה וזהו אומרו ה' הקשיבה כי תבחר ותקרב אותנו על ידי הסליחה וגם כי כאשר תסלח ותעביר אשמותינו גם כי לא נעתיר אליך תשיב שבותנו כי אותו יעדת על ידי ירמיה חוזך אשר אוחילה לפניך הוא על המהירות שלא תתמהמה וזהו ועשה אל תאחר וזה אשר תעשה בבקשתנו עשה למען כבוד שמך הנקרא עלינו וזהו למענך אלהי כי שמך נקרא וכו' כי אמר גם שעד כה לא יחסתי היות שמך נקרא על עמך כי אם על העיר כאומרו והעיר אשר נקרא שמך עליה והיה נראה כי לא תהיה זכות קריאת שמך כ"א עליה אך לא לנו כי חטאנו לך הנה עתה על ידי הסליחה אשר תסלח אותם כאמרי ה' סלחה הלא יהיו עמך כלם צדיקים ותתייחס קריאת שמך עליהם. והוא מה שאמרו רז"ל בבבא בתרא כי ירושלים וצדיקים נקראו בשמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה וצדיקים שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו' וזהו אומרו למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך כי כאשר תסלח להם ויהיו צדיקים המתייחסים לעמך כמה דאת אמר ועמך כלם צדיקים הלא ימצא כי שמך נקרא על יד נביאך על עירך ועל עמך ולא על עירך לבדה ויעל כן אין להתמהמה מהשיב שבותם וגם אל נא ה' תיטיב ברצונך את עירך ותאחר ברצון עמך או תשוב תרחם את כל אחד בפני עצמו רק תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ובירושלים ינוחמו כאשר התחננתי על עירך ועל עמך כאחד כי למה שעל שניהם נקרא שמך אין ספק כי על צד שוה שבהם יהיה ואין להפריד בינהם:

2ובזה יתכן שובו להזכיר שנית קריאת שם העיר וגם אומרו ה' זה שלש פעמים בשמעה וסלחה והקשיבה כי זיה יורה היותם שלש הדרגות בלתי שוות כאמור ואשר שב להזכיר כי שם ה' נקרא על ירושלים יען כי כשמן הטוב על הראש צדקו יחדו כי זווגם עולה יפה ולא יתפרדו כי כל פרי גודל השגת יד שלמות בני ישראל קטן וגדול שם הוא למען ימצו ויתענגו מזיו כבודה והיא גם היא תעלה במעלות הלוח תהלות עלת העלות בהתאםף ראשי עם יחד שבטי ישראל בעיר אלהינו הר קדשו כי המה בצדקתם שפע רצון יינקו מעין מבית ה' מן המלוא העליון על הארץ יריקו עד בלי די ואל שדי ישפות שלום על ישראל ועל ירושלים והוכן בחסד כסא ה' למלך על כל הארץ ולכבוד יהיה בתוכה פורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים ואז צדיקים יראו דשמחו כי ה' עליהם יראה בעיר ה' צבאות לצבי ולכבוד ואל אלהים ה' למענו למענו יתננו במשליכי חבל גורל בנחלת ה' ויאר פניו אתנו עינינו תראינה ירושלים נוה שאנן ומלך ביפיו תחזינה עינינו שוכן בציון ובית ה' נלך ונראה פני אלהים ועומדות יהיו רגלינו בשערי י רושלים ה בנויה ו הר ה מוריה:

3זה לשון הרב ר' חיים אלשיך ז"ל בנו של הרב מהר''מ אלשיך ז''ל בסוף פירושו לירמיה: כל העולם יודעים שאבא מרי זלה"ה המחבר השתדל בכל פירושיו שעשה, שלא לשום עצמו בדברי קבלה מפורסמת ובפרט בגלוי ביאת משיחנו, כאשר יראה מעכ"ת שעשה בסוף חבצלת השרון הוא פירוש דניאל, שהשמיט עצמו מליגע במראות דניאל והניחם כמו שהם בלי פירוש כלל, באמרו מה לי לפרש דבר שלבא לפומא לא גליא. ע"כ: