חיי אדם, שבת ומועדים כד

1הצובע (סימן ש"כ) הצובע בצבע המתקיים חייב אבל צבע שאינו מתקיים כלל היינו שמעבירו לשעתו אין זה צובע כ"כ הרמב"ם. ולסמ"ג חייב כיון שרצונו בזה שיתקיים לפי שעה (ש"ך במגן אברהם):

2אשה שצבעה פניה וידיה אע"ג דהצבע הוי דבר שאינו מתקיים לרמב"ם פטר אבל אסו' ולסמ"ג חייב כיון דדרכן בכך (עיין בנשמת אדם הנ"ל (שם):

3נראה לי דמוכרי דגים שדרכן לצבוע אזני הדג בדם כדי שיהו נראין שניצודו היום או אמש וכן האומנין שדרכן לצבוע מיני מתיקות וכן מוכרי יין שדרכן לצבוע היין שיהיה לו מראה טוב חייב לסמ"ג (שם בנשמת אדם):

4העושה עין צבע כגון שנתן סמנים במים לרמב"ם חייב ולראב"ד פטור עד שיצבע בהם ונ"ל דלכ"ע אם צריך לצביעות המים כמו שדרך לצבוע המים ולשפוך בכלי זכוכית לנוי חייב לכ"ע אם תיקן הצבע בשבת דהרי כבר נגמר הצביעה (ססי' ש"כ במגן אברהם):

5כתב הש"ע אין צביעה באוכלין. ונ"ל דלפי זה אפשר דמותר ליתן כרכום לתבשיל אע"ג שהתבשיל נצטבע וגם לפ"ז מותר ליתן כרכום למים מה שצריך לאכילה דמ"ש וכן מותר לשרות פת ביין אדום וכל זה צריך עיון גדול לענ"ד די"ל כיון דררך לצבוע בכרכום לכ"ע אסור (שם):

6יש ליזהר כשאוכל פירות הצבועין כמו קארשין וכיוצא בו שלא יגע בבגד מפני שצובעו (כ"ש בבגד אדום. וכן אם יצא דם מחוטמו או שחתך באצבעו ויוצא דם לא יקנח בבגד מפני שצובעו ומ"מ כשהוא דחוק יש להקל (ססי' ש"ך וע"ש במגן אברהם ס"ק כ"ד):