חיי אדם, שבת ומועדים כו

1הקושר והמתיר: הקושר או מתיר קשר של קיימא והוא מעשה אומן כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי מנעל וסנדל שקושרי' הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה חייב לכ"ע. ויש אומרים דכל קשר שעשוי להתקיים זמן ארוך מקרי של קיימא. ואם קשר ב' דברים ביחד כדרך שקושרין ב' צידי חגורה זה עם זה אז לא מיקרי קשר אלא כשעשה ב' קשרים זה ע"ג זה דאל"כ לא יתקיים אבל אם עשה קשר בראש א' של חוט או משיחה או בגד וכן אם הניח ב' צידי החוט או הבגד ביחד ועשה קשר א' דזה יוכל להתקיים לעולם זה מקרי קשר של קיימא:

2קשר העשוי להתיר בכל יום לא מקרי קשר ומותר לקושרו ולהתירו ומ"מ כיון די"א שכל קשר שקושרין אותו בקשר מהודק שיכול להתקיים כך לעולם מקרי של קיימא לכן אין להתיר שום קשר אלא במקום צער אבל מה שאין דרך להתיר בכל יום כמו הכתונת שמחליפין משבת לשבת אסור לקשור ולהתיר ומ"מ אם דרך לעשות עניבה ובלא כונה נקשר דינו כקשר שעשוי להתיר בכל יום וכל קשר שמותר להתירו אם אינו יכול להתירו מותר לחתכו ולנתקו רק שלא יעשה בפני ע"ה שלא יקל יותר:

3כל קשר שלפעמים נמלך ומבטלו לזמן ארוך אע"פ שתחלת עשייתו לא היתה לזה אסור דשמא ימלך הילכך אסור לקשור רצועות שבמכנסים אפילו דעתו להתירו באותו יום שהרי רגילין להניחם שם תמיד:

4הכובס שקשר בית הצואר ובתי הידים של כתונת אם הוא רגיל להתירו בכל יום מותר להתירו או לנתקו אם אינו יכול להתירו (אע"ג שהוא לא קשרו ושמא דעת הכובס שיתקיים ימים רבים נ"ל דמותר דדבר התלוי במחשבה אין אדם שאוסר דבר שאינו שלו כמ"שכ תוס' ביבמות פ"ג ע"ב אבל בר"ש בפ"ז דכלאים משנה ה' חולק ע"ז דאף דתלוי במחשבה יכול חבירו לאסור ואינו דומה לקשר של אומן) דכיון דעשוי להתיר בכל יום ה"ה כאילו לא נקשר כלל אבל אם אינו רגיל להתירו בכ"י ופתחו חייב ונכתוב במלאכת קורע אי"ה:

5כלים שקושרין אותו בחבל ומשיחה מותר להתיר או לחתכו בסכין דהרי עשוי להתיר וכן מותר לחתוך ולנתק כל מיני אוכלין שקשרן במשיחה דפסיקת תלוש מותר כשאינו נעשה עי"ז כלי (סי' שי"ד) ונ"ל דבוטעלקש של יין ושכר שסותמין אותו וכורכין במשיחה מותר לחתוך אותן בסכין אבל אסור לנתק או לחתוך זוג מנעלים התפורין יחד. דאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינה של קיימא. ויש מתירין גם בזה רק שלא יקל בפני ע"ה:

6אם נשמטו רצועות מנעליו או בגדיו במקום שדרכן לקשור בראשן אסור להחזירן ומכ"ש במנעלים חדשים ומכנסים דאסור להכניס רצועות לתוכן אפילו בלא קשר של קיימא דהוי מתקן מנא ואפילו בישנים אם הנקב צר ויש טורח בהכנסתם נמי אסור (ועיין לקמן בדין בנין בכלים):

7הכופל חבלים חייב משום קושר והמפרידן ואינו מכוין לקלקל חייב משום מתיר

8אוכלי בהמה מותר לקשור בהן בשבת דל"ש בו קשר של קיימא. ונ"ל דדוקא בגמי לח וכיוצא בו דכשיתיבש תנתק אבל קש וכיוצא בו וכן בעלין של לולבין דלא מינתק דינו כתבן (וכן משמע בגמרא קי"ד וקנ"ז ע"ב ע"ש ברש"י ובסוכה ל"ג ועיין בסי' תרנ"א):

9כל קשר שלא נעשה לקיום זמן ארוך מותר להתירו ע"י נכרי דהוי שבות דשבות אם הוא לצורך שבת הרבה:

10עניבה מותר דלאו קשר הוא ואפילו אם הוא עושה קשר אחד למטה ואם כוונתו שיעמוד כך זמן ארוך אסור לעשות קשר למטה אלא דוקא עניבה. עניבה ע"ג עניבה מותר ואפילו לזמן ארוך:

11לצורך יש להתיר אם נפסק החבל מן הדלי ששואבין בו מים יכול לקשור בדלי חגורה וכיוצא בו דבר שאינו מבטל שם בודאי לעולם ומ"מ יזהר שלא יעשה קשר שהוא מעשה אומן: