חיי אדם, שבת ומועדים צו

1הוצאה מרשות לרשות (סימן תקי"ח ותקכ"ב): מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך א"נ ובלבד שיהיה לו צורך קצת כגון שמתירא מגניבה וכיוצא בו אבל שלא לצורך כלל י"א דחייב וי"א דאינו אלא מדרבנן וכל בעל נפש יחמיר על עצמו שלא להוציא רק מה שצריך קצת לאו"נ או לקישוט והמחזורים שהיו מונחים כבר בבה"כנ לא יביאם לביתו אפי' משום חשש גניבה וכ"ש שאר כלים אלא שאם הביאם בי"ט לבהכ"נ ומתירא מגניבה מותר להחזירם דהתירו סופן משום תחלתן (תקי"ח). ואם ר"ל במחזורים דברי שירות ותשבחות בי"ט לעולם מות' להביאם:

2במקום שיש עירוב מותר לטלטל אפילו מה שאינו לצורך היום כלל רק שיש בו תורת כלי ובמקום שאין עירוב אסור לטלטל. אפילו מחצר לחצר ומ"מ נוהגין לטלטל סכינים בכיסו אע"פ שאין בו צורך היום כגון לאחר אכילה אבל להוציאם חוץ לעיר לגמרי אסור כיון שאין בהם צורך היום (שם):

3מותר להוציא את הקטן אע"פ שאסור בשבת דהוי צורך קצת אפי' לטייל מותר (שם):

4לא ישא משאות גדולות כמו בחול אלא ישנה כדי שיהיה ניכר שעושה כן לצורך י"ט ומבית לבית או שזימן אצלו אורחים אפי' הם בני עירו וצריך למהר עושה כדרכו (סי' תק"י):

5סומא וחיגר שיכולין לילך בלא מקל אסורין לילך במקל ברה"ר או בכרמלי' אבל אם אינו חסר אלא ע"ח מותרים דאין עירוב לי"ט (סי' תקכ"ב):

6אין יוצאין בכסא (שקורין פאטדעז) שהיא כתיבה קטנה והוא יושב בה ושני אנשים נושאים אותו אחד איש או אשה. ואיש שרבים צריכים לו מותר אפי' יכול לילך בלא כסא אם יש בו איזו צורך כגון שלא יטנף בגדיו או בעתותא (שם):

7משלח אדם לחבירו בי"ט דרך רה"ר כל דבר שיכול לאכול בי"ט אע"פ שאין חבירו צריך לזה כגון בהמה ועוף העומדים לאכילה דאין בהם משום מוקצה וכל מיני אוכלין או כלים אפי' שאינן ראוים לו בי"ט כגון תפילין מ"מ כיון שבחול יוכל ליהנות ממנו בלא שום מעש' שמח' הוא למשלח. אבל דבר שא"צ חבירו היום וגם בחול א"א להנות ממנו כך שמחוסר עדין מלאכה כגון בהמה ועוף העומדים לגדל וולדות שא"א לשחטן בי"ט וגם בחול א"א ליהנות מהם כך דמחוסרים שחיטה וכן תבואה שמחוסר טחינה ודיכה אסור לשלוח אפי' במקום שיש עירוב דהוי עובדא דחול כ"כ הרמב"ם בפי' המשנה בהדיא וכן משמע דאי איתא דטעמא דב"ש משום הוצאה א"כ הו"ל למיתני לעיל במתני' דאין מוציאין את הקטן (ולפ"ז צ"ע על הט"ז והמגן אברהם בסי' תקכ"ב סק"א וצ"ע) ואם חבירו צריך היום ליתן תבואה לבהמתו מותר לשלוח במקום שיש עירוב בענין שאין בו משום איסור הוצאה דהא לצורך בהמה אסור להוציא כדלקמן בכלל צ"ז סי' ז'. וכל מה שמותר לשלוח לא ישלח ע"י ג' בני אדם דאושא מילתא דנראה כאילו שלחם למכרם ואם כל אחד נושא מין אחר מותר (תקט"ז):

8יו"ט א"צ עירובי חצירות ושיתופי מבואות אבל עירובי תחומין צריך (סי' תקכ"ח) ומ"מ מהני עירוב לדברים שא"צ כלל בי"ט כדלעיל סימן ב':