חיי אדם כז

1דין תפלת תשלומין ומוספין ודין ספק התפלל: אסור להתאחר להתפלל שחרית רק עד שליש היום שהם ד' שעות לפי אורך הימים שאם היום ארוך ט"ו שעות מחלקין אותו לי"ב חלקים והם נקראים שעות זמניות וכן אם היום קצר מחלקין לי"ב חלקים שתפלת השחר הוא נגד קרבן תמיד ולעולם לא איחרו אותו מלהקריב לאחר שליש היום וחשבינן מעלות השחר (סימן פ"ט):

2עבר אפי' במזיד ולא התפלל בד' שעות יכול להתפלל עד חצות ונ"ל דדוקא עד חצות. עבר חצות היום ולא התפלל אין לו תשלומין ולא נקרא מזיד אלא כשיושב בטל ואינו מתפלל (צ"ט מ"א סק"ג):

3אבל אם טעה שהיה סבור שיש לו עוד זמן להתפלל או שהיה שכור ואפילו התחיל לשתות אחר שכבר הגיע זמן תפלה שהיה סבור שיהיה לו שהות אח"כ אעפ"כ מקרי אונס או שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד דזה נקרא צורך מצוה אע"ג דלכתחלה אסור לבטל תפלה בזמנה משום הפסד ממון ונ"ל דאפילו היה טרוד לקנות ולמכור סחורתו כל זה מקרי אונס (כן מוכח מהראיות שהביא בתה"ד והביאם הגר"א וכן נ"ל עוד ראיה במדרש ריש נצבים הלכה אדם מישראל שלא התפלל שחרית כו' או מקוצר שהיה עושה צרכיו כו') ומשלים אותה תפלה בתפל' הסמוכה לה כגון שלא התפלל שחרית מתפלל מנחה ב' לא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואם הוא ש"ץ יוצא במה שחוזר התפלה בקול רם. ודוקא באלו שהיה אנוס אבל אם ביטל בידים לא מהני תשלומין (סימן ק"ח):

4כשמתפלל ב' צריך שיכוין שהתפלה הראשונה לשם חוב שהוא זמנו והשניה לשם תשלומין מה ששכח ובדיעבד שטעה והתפלל ראשונה לשם תשלומין יצא דהא אין כאן היכר איזה היא לתשלומין וכן אם טעה בראשונה כגון שלא אמר טל ומטר ונזכר לאחר שהתפלל התשלומין מתפלל תפלת של חובת שעתא אע"ג שמתפלל אותה אחר התשלומין (סי' ק"ח במגן אברהם ס"ק ב'):

5יזהר מאוד שתיכף לאחר שסיים תפלת החוב בעוד שעוסק בתפלתו יתפלל התשלומין ולא יפסיק ביניהן רק באמירת אשרי דהיינו כשמתפלל שחרית או מנחה שתים יאמר בין תפלה לתפלה אשרי וגם תחנון ולא ישהה יותר ויתפלל תיכף תפלת התשלומין (א"ר סימן ק"ח ס"ק ד') ואם מתפלל ערבית שתים לא ישהה בין תפלה לתפלה רק כדי הילוך ד' אמות (שם) ופשיטא דאסור במלאכה ואפילו ללמוד כי יש אומרים דאפי' בדיעבד אם לא התפלל תיכף לא יכול עוד להתפלל ובדיעבד שלא התפלל תיכף או שלא נזכר עד אחר שהתפלל שעה או שתים יסמוך על הפוסקים ויכול להתפלל אעפ"י שאינו עוסק עכשיו בתפלה. ומ"מ נ"ל דאסור להתפלל תפלת תשלומין רק עד חצות היום שמשם ואילך אינה זמן תפלת שחרית וכן במנחה דוקא כל זמן שמותר להתפלל מנחה (שם עיין בנ"א סימן א'):

6טעה ולא התפלל ערבית ולא נזכר או שעבר ולא התפלל לתשלומין עד חצות היום וכן טעה ולא התפלל שחרית ועבר זמן מנחה ולא התפלל תשלומין לא יכול עוד להשלים בתפלה האחרת דאין תשלומין אלא בתפלה הסמוכה כגון מערבי' לשחרית ומשחרית למנחה וממנח' למעריב אבל אם טעה ולא התפלל שחרית אף על פי שכבר התפלל מוסף יכול להשלים במנחה דזה מקרי תפלה הסמוכה (שם):

7כשמתפלל תפלת התשלומין אינו מתפלל רק תפלת י"ח אבל ק"ש וברכותיה אין להם תשלומין:

8זמן תפלת מוסף תיכף אחר שחרית ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות. ואם התפלל אחר ז' שעות נקרא פושע ואעפ"כ יצא שזמנה כל היום ואפי' התפלל כבר מנחה יכול להתפלל מוסף ואם לא התפלל מוסף עד שהגיע זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה ומ"מ בצבור נוהגין להקדים לעולם מוסף למנחה ואם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל של מוסף דמנחה יש לה תשלומין (רפ"ו וע"ש בב"ח):

9לא התפלל מוסף כל היום אין לה תשלומין בערבית דהיאך יאמר את מוסף יום פלוני הזה כיון שכבר עבר היום (סימן ק"ח):

10טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל ערבית ב' של שבת אף ע"ג שבאה לתשלומין של חול. מ"מ כיון שעכשיו הוא שבת מתפלל אותה ג"כ של שבת ומ"מ אם טעה והתפלל השניה שהיא לתשלומין של חול יצא (מגן אברהם שם ס"ק יב) ונ"ל דאם הקדים של חול לשל שבת לא יצא שהרי יש כאן היכר שהקדים התשלומין ואם נתכוין בראשונה לשם שבת פשיטא דלא יצא (שם):

11טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש ב' של חול ואומר אתה חוננתנו בראשונה שהוא תפלת חובה אבל לא בשניה שבאה לתשלומין דהבדלה א"צ לומר אלא פעם אחד ואינו דומה לסי' י' ומ"מ אם הבדיל בשניהן או לא הבדיל בשניהן או אפי' הבדיל בשניה ולא בראשונה רק שנתכוין בראשונ' שהוא תפלת חובה רק ששכח בה הבדלה יצא אבל אם נתכוין בראשונה שתהיה לתשלומין ולא אמר בה הבדלה ובשניה נתכוין לתפלת חובה ואמר בה הבדלה כיון שגילה דעתו בתפלתו וגם אמר הבדלה שמוכח שהתפלל תפלת חוב אחר התשלומין צריך לחזור ולהתפלל לתשלומין. אך י"א דא"צ לחזור ולהתפלל (שם):

12טעה ולא התפלל מנחה בערב ראש חדש מתפלל ערבית ב' ומזכיר בשניהם יעלה ויבא כמו בסימן י' ואם אמר באחד מהם יעלה ויבא ולא אמר בשניה דינו שוה כמו בהבדלה בסי' הקודם לזה. דגם ביעלה ויבא בר"ח בלילה א"צ לחזור (ט"ז ומגן אברהם שם):

13טעה ולא התפלל ערבית בר"ח מתפלל שחרית ב' ומזכיר בשניה' ר"ח ואם לא הזכיר בשניה שהיא לתשלומין דערבית א"צ לחזור כיון דאפי' אם היה מתפלל בערבית ושכח א"צ לחזור א"כ לא יהיה חמור התשלומין מאילו התפלל בזמנה וכן אם טעה ולא התפלל מנחה בר"ח ור"ח הוא ב' ימים ומתפלל ערבית ב' השנייה לתשלומין של מנחה אפי' לא הזכיר בה ר"ח א"צ לחזור כיון דאפילו בעיקר התפלה דערבית א"צ לחזור בשביל יעלה ויבא ק"ו מה שהוא עכשיו לתשלומין (פ"ח דנא כמ"א וכ"כ בא"ר דדברי מ"א אינם מוכרחים):

14זה הכלל לעולם אזלינן בתפלת תשלומין לקולא כגון שלא התפלל תפלת שחרית של שמיני עצרת ומתפלל מנח' ב' ועכשיו צ"ל משיב הרוח שכח ולא הזכי' בתפלת התשלומין משיב הרוח א"צ לחזור כיון שבאה לתשלומין תפלה שלא היה מזכיר בה:

15טעה והתפלל ערבית עם הצבור מבע"י ונזכר שלא התפלל מנחה כיון שהיה שוגג או שסבור דמותר להתפלל ערבית קודם מנחה מתפלל אח"כ לתשלומין ואם הוא ר"ח מזכיר בה ר"ח (מגן אברהם סק"ו):

16טעה ולא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח ואם כן אף כשיתפלל ערבית לתשלומין לא ירויח כלום שהרי כבר עבר ר"ח ואינו מזכיר עוד וכן אם טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת וא"כ לא ירויח במה שיחזור ויתפלל י"ח בערבית הכריע בש"ע שם שיכול להתפלל בנדבה אך כבר כתבתי בסי' הסמוך כיון דבתפלת נדבה צריך שיהיה בטוח שיכוין בה מרישא לסיפא ובזמה"ז אפשר שאין מצוי איש כזה:

17ספק התפלל או לא חוזר ומתפלל ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל אפי' באמצע ברכה פוסק. ונ"ל דכיון דצריך להתנו' דבאם לאו תהיה לנדבתי ולכן בשבת וי"ט דא"א להתפלל תפלת נדבה דתפלה הוא במקום קרבן ובשבת וי"ט אסור להקריב קרבן נדבה וכן במסופק אם התפלל מוסף של ר"ח שהיה שעיר חטאת וחטאת אינה באה נדבה (עיין סימן ק"ד) אפילו בספק התפלל אסור לחזור ולהתפלל ועוד נ"ל דבזמה"ז אסור להתפלל נדבה שהרוצה להתפלל בנדבה צריך שיהי' מכיר את עצמו וזריז וזהיר ואמיד בדעתו שיכול לכוין בתפלתו מראש ועד סוף אבל אם לא יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם כדאיתא בכל הפוסקים ובש"ע שם וידוע שבזמה"ז אפי' אחד מאלף לא ימצא. ולפ"ז נ"ל דגם בספק התפלל אסור לחזור להתפלל דא"א לו להתנות עיין לקמן כלל כ"ד בנ"א סי' ג' מה שכתבתי שם עפ"י פוסקים ראשונים ותראה שהוא הנכון: