חלקת מחוקק על איוב א:ג

1אז ויולדו לו כו' ויהי מקנהו כו' לא בלבד בערך ארצו כי אם עד היות גדול מכל בני קדם ובזה יצדק מה שלא אמר ויהי גדול מכל בני קדם כי אם ייתר האיש ההוא לומר האיש ההוא שאמרתי והיה האיש ההוא כו' שייתר כשרון עד ייתרו לו עד היות גדול מכל בני קדם:

2(א) וביאור תאריו אלה יהיה כי הנה שני סוגים יש במתנהג בתמימות א' לקוצר חידוד שכלו להתגדל. ב' מיושר לבו וטוב מדותיו וגם בירא את ה' יש ירא מעבירות שבידו פן יפקוד עליו הוא יתברך ויש ירא עם היותו זך בלי פשע וחף ולא עון לו ועכ"ז ירא אולי חטא שוגג והוא לא ידע והוא יראת יעקב אבינו ע"ה כמאמרם ז"ל ויירא יעקב מאד שמא יגרום החטא לומר כי עם שאין לו עון ופשע וגם לא נודע אליו חטאת אשר חטא שוגג היה ירא שמא חטא שוגג והוא לא ידע והנה על ב' הדברים אמר כי הבחינות המובחרות בו נמצאו ובו היו כי היותו תם מתנהג בתמימות לא להעדר חריפות ממנו כי אם מפאת היושר כי ישר הוא וז"א תם וישר שהוא תם מפאת כי ישר הוא ואשר היה ירא לא מעבירות שבידו כי אם ירא אלהים עם היותו סר מרע הוא מדת יעקב כאמור:

3או יאמר וירא אלהים כו' ענין מאמר ריב"ז לתלמידיו יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם כו' כאשר ביארנו עמנו בביאור משלי כי אמר הן אמת שגורם בוא העבירה לידכם תפרשו ממוראו יתברך אך בבוא עליכם פתאום וכבר היא בידכם והוא בסתר אם אין שם איש קשה לפרוש מבחינת מוראו יתברך וכענין רב עמרם חסידא שתקפו יצרו ויעלה במעלות הסולם אל הנערות שבעליה ועודנו בחצי הסולם חזר בו ולא היה יכול לירד כי חזק עליו יצרו מאד עד צעק נורא בי עמרם באו אנשים ויאמרו לו איה האש והשיב כי אש יצרו היתה בוערת כו' ואז ירד הנה כי להיות שהחל בדבר ואחז צדיק דרכו במעלות אחז עד חצי הסולם וגם היה בסתר לא הספיק מורא שמים להורידו עד באו אנשים ויהי בו מורא בשר ודם והוא אומר אדם עובר עבירה בסתר ואומר שמא יראני אדם כו' שהוא הב' דברים אחד אומרו עובר עבירה שכבר אחז בה ועובר ב' היות בסתר והוא מאמרנו על ספוק אל תהי חכם בעיניך כו' לומר אל תהי חכם בעיניך לנצח יצרך כי בזה תתנסה כי ירא את ה' ושור מרע כי אחר היותך ברע מחמת יראת ה' סור ממנו ופרוש טרם בוא אנשים שהוא מה שלא היה יכול רב עמרם חסידא כמדובר וזה יאמר פה באיוב כי היה ירא אלהים וסר מרע כי על דברת יראת אלהים היה סר מהרע טרם יראוהו אנשים והוא ברכת ריב"ז כאמור כי רבה היא:

4והלמוד הב' הלא הוא כי הנה ב' המה עשירי עם א' עשיר בהון רב ב' בתורה ומצות עם שהכסף אזל מכליו והנה דרך בעל הון להיות שמח בחלקו כי העושר ישמח לבב אנוש מה שאין כן עשירי תורה ומצות כי לא ישמחו בם כי יחסר לחמם על כן בא ולמד דעת את העם כי לא זו הדרך כי אם ישמח צדיק בצדקו מעל כל הון ולא עשיר בעשרו וזה אמר והיה האיש ההוא כו' והוא במה שידענו מכלל רבותינו ז"ל כי והיה הוא לשון שמחה ויהי הוא לשון צער וצרה כמבואר אצלנו הטעם בביאור רות. ונבא אל הענין אמר כי הנה שני מיני עושר הנאמרים באמת שלמים היו באיוב כי היה עשיר במעשים טובים תם וישר כו' ועשיר בהון רב כי ויהי מקנהו כו' עד היות גדול מכל בני קדם אמר כי על עושר מצות ומעשים טובות תאות ותצדק השמחה והוא אומר והיה האיש ההוא תם וישר וירא כו' כי והיה הוא שמחה:

5(ג) אך בעושר של העולם הזה לא כן הוא כי בו לא יצדק רק עצבון וצרה כי הנה ויהי מקנהו כו' כי וי וצער הוא רוב טובת העולם הזה ולא עוד אלא וי כפול כי על כן יאות יאמר בו ויהי זה פעמים אחד ויהי מקנהו ב' ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם וגם בזה יתפרש יתור אומרו האיש ההוא ולא אמר ויהי גדול מכל בני קדם והוא כי מכאן החל להורות טעם אל היות מתייחס אל וי וצער רב טוב העה"ז כי כל צרת איוב מזה נמשכה לו כי כל שמחת צדקתו באמרו והיה האיש כו' לא שוה לו כי לתוגה נהפך בעושר כי ויהי האיש ההוא כו' במקום והיה האיש ההוא הנזכר בכשרון נהפך לויהי: