דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י"ג נדרי לשמן ושלא לשמן יט

1הערת וקושית התוס' במנחות (ב, ב). - ספיקא אם ר"ש פליג גם בשינוי בעלים דאינו פוסל בהולכה. - יש מקום לאמר, דבזה לא פליג ר"ש, ובזה א"ש מה דלא מצינו מחלוקת ר"ש במס' מנחות. - ממילא תתישב קושית התוס' כי אמנם בקבלה דמנחות שפיר פוסל ר"ש.

2מנחות (ב, ב) תד"ה שחיטה אחת לכולן: "ור' שמעון דפליג אהילוך בזבח, לא איצטריך לפלוג בהילוך דמנחות (יב, א); אבל תימה קצת, אמאי לא פליג בקבלה דמנחות, דאפשר נמי לבטלה לר"ש כדלקמן פרק הקומץ רבה (כו, א), מאי טעמא דר' שמעון, בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת, א"כ לא בעי קבלה?"

3והנ"ל בזה לישב, הנה מסתפק אנכי לר"ש דאית ליה דשלא לשמן אינו פוסל בהולכה, אם הוא ג"כ בשינוי בעלים; וטעמא רבא איכא לחלק ביניהם אחרי שכבר ביארנו בפרק הקודם, דגם לר"ש הוי הולכה עבודה, אלא דחלוקה משאר עבודות בזה דאפשר לקצרה; וטעמיה דאינו פוסל בזה שלא לשמן משום כיון דאין שיעור בכמות ההולכה ואף פסיעה אחת או הושטת יד גרידא הוי הולכה כנ"ל, א"כ דל החלק שחשב שלא לשמן ס"ס תשאר הולכה לו גם הולכה זוטרתי; א"כ הלא זה שייך רק בשינוי השם דעושה חסרון בהעבודה שעשה, אבל בשינוי בעלים ד"אם אמר הריני שוחט לשם פלוני שהוא כשר, לזרוק דמו לשם פלוני פסול" (זבחים י, א), ומזה ילפינן דמחשבין מעבודה לעבודה, וא"כ גם לרבנן אינו נפסל בהולכה רק כשהוליך ע"מ לזרוק לשם פלוני, והחסרון איפה הוא לא בההולכה, אך בהזריקה, כלומר, דדמי כאילו עשה הזריקה במחשבה זו, דאי היה החסרון בההולכה הלא גם לרבנן לא היה נפסל בכך, א"כ הלא אין טעם בזה, שר' שמעון יחלוק.

4ואם כנים אנחנו בזה, יש לנו חומר במה לישב את קושית התוס' הנ"ל; דבאמת נחוץ לעמוד גם על זה, מה שהעירו מקודם, מ"ט לא פליג ר"ש גם במנחות, דאם כי כבר פליג בזבחים, אבל הלא חזינן דמסדרי המשנה כפלו הרבה דברים שוים גם בזבחים וגם במנחות, כמו למשל, מחלוקת ר' יהודה, דמחלק אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, או מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן דנכפלה גם בזבחים (כט, ב) וגם במנחות (יב, א) - וכן הא דלאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין הנכפל ג"כ בזבחים (שם) ובמנחות (יז, א) ועוד דברים רבים הנכפלים?

5אבל לפ"ז תתישב זאת אחרי דאמרינן במנחות (ב, ב): "אמר רבה לא קשיא, כאן בשינוי קודש, כאן בשינוי בעלים", א"כ שינוי קודש הרי לא שייך לר"ש כלל במנחות גם בהעבודות שאי אפשר לבטלן, ובשינוי בעלים הלא גם בהולכה נפסלת לר"ש, וא"כ לא שייכת מחלוקת דר"ש במנחות כלל.

6וגם קושית התוס' השניה אמאי לא פליג ר"ש בקבלה דמנחות נמי נ"ל לישב לפי דרכנו בטעמו של דבר, דס"ל דהשלא-לשמן רק מבטל את ההולכה ועושה אותה כלא-היתה וכיון דהוי עבודה שאפשר לבטלה ממילא כשר, וא"כ זה שייך רק בהולכה, אבל בקבלה נהי דיכול לעובדה גם ביד, אבל כיון דאם בא לעובדה ביד עובדה בימין דוקא, א"כ ממילא כשבא לעובדה בכלי ו"עובדה בשמאל כאשם" וחושב מחשבת שלא לשמן, הרי זאת מבטל את הקבלה ועושה אותה כלא-היתה, א"כ נשאר רק "עבודה ביד", ושוב נפסל המנחה מצד שמאל גם לר"ש, דהא גם הוא מודה שבלי מתן כלי פסול בשמאל.