דברים ניחומים על איכה ד:כ

1רוח אפינו וכו' אמר עוד היתה גרמת רעתנו הלא הוא העדר הצדיק הוא יאשיהו כי בו חסינו לומר בצלו נחיה ולא עוד הית' רעתנו כ"א שהראה ית' השגחתו כי אין לבטוח בגוי לא יושיע הוא פרעה ועמו כי הלא רוח אפינו משי"ה נלכד בשחיתות' של גוי לא יושיע הוא פרע' נכה וחילו ואיך אחרי מות יאשיהו היינו עוד בוטחים בגוי הרע ההוא או מעין זה שאומרים אנו בני ישראל הלא האשמנו את עצמנו לומר שהיה גוי לא יושיע ואליהם צפינו ובטחנו בם ולמ' קראנוהו לא יושיע הלא הוא כי הנה רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם של הגוי ההוא ואיך יושיעונו אם הם למודי הרע אותנו שלכדו את אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים:

2או יתכן שעודה מדבר' על חטאת נביאיה אשר נמשך עניינם עד כה בדרך הא' ומוסיף ואו' הנה לא לבד נלכדנו אנחנו המון העם בשחיתות חטאת נביאי השקר כ"א אשר בערכנו היו כנשמה ואנו הגוף שהיה רוח אפנו כד"א ויפח באפיו נשמת חיים גם הוא נלכד בשחיתותם והוא כי הלא אמרו רבותינו ז"ל כי איך נהרג יאשיהו כי בעבור פרעה נכה דרך ירושלים בחילו אל מקום אשר יצא עליו יאשיה באומרו וחרב לא תעבור בארצכם אפי' חרב של שלום כי הוא חשב שהיו ישראל כלם צדיקים כי היה הולך מבית לבית להעביר גלולים מן הארץ והיו להם פסילי הבליה' אחר הדלת ובהכנסו יפתחו הדלת ולא היו הבליה' נכרים בין הדלת והקיר ועולה על רוחו כי ביערום ובצאתו היו סוגרים הדלת ומתגלים ומשתחוים להם והלא אם היו שומעים את ירמיה היו מבערים הבליהם ושבים אל אלהי אמת ה' אך שומעם אל נביאי השקר גרם עשותם הערמות ההם והחזיקם בטעותם הרע נמצא כי בשחיתותם של אלו נלכד יאשיהו אשר אמרנו כי אצ"ל בירושלם כ"א היינו יוצאים והולכים בקרב הגוים עד שם יגיע צל זכותו להסתופף בו לחיות מה גם עתה בעיר אלהינו ירושלם אשר הוא ית' שוכן בתוכם. כהתם הקינה רוח הקדש תדבר נחומים לעמו ישראל על גליותם ואומרת שישי ושמחי וכו' שישי אדום בעמדך על הפרק בחרבן ראשון ושמחי בהחריב ירושלם בשני אך דעי כי לא לעולם חוסן כי גם עליך תעבור כוס ולא תוכל לשתות את כולו והוא ענין מאמרם ז"ל על פסוק ויסרתיך למשפט ועל פסוק רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע"כ אפקוד עליכם את כל חטאתיכם כי משלו משל למלך שיש לו ב' לווים א' אוהב וא' שונא אל האוהב או' תפרע לי מעט מעט בהזדמן לך דינר או איסר או פונדיון הריצהו לי ועושה כן לסוף הזמן נמצא שפרע את כל חובו עד בלתי השאיר כלום ולא נצטער כלל אך את שונאו או' איני חפץ רק ליקח את הכל בסוף הזמן כאחת והיה האיש ההוא כל מעות המזדמנות לו אוכלם בבואם ובהגיע ימי הפקודה לשלם אין לו אפי' לא' מעשרה בחובו ונוגשו עדי אובד כך הקב"ה נושה בכל אומה ואומה מכל חטאתם וכל פשעיהם ואך את ישראל יום יום יעמוס למו פקודת אשמתם וכמו שאמר הכתוב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו ועי"כ נמצאו פורעים הכל ואין מוותרים להם כלום ויכולים לסובלו וזהו ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך לא כן מ"ה כ"א שכל אשמותם צרורות בשמלותם על שכמם עד סופם ובכן לעת קץ אין בהם די שלם אפי' אחד מני אלף מחובותם וזה יאמר פה גם עליך תעבור כוס ואז מבלי שתיתך הכל רק בדרך העברתו בלבד שתדיח או תטעום קצת מאשר בתוכו תשכרי ותתגלי כל כסויי אשמותך משא"כ ישראל שכבר פרעו הכל קו לקו שעי"כ תם עונך בת ציון לגמרי שלא ויתרו לך כלום לכן לא יוסיף עוד להגלותך אחר גלות אדום הוא הרביעי אך בת אדום שלא פרעת והכל שמור לך לסוף לא תעצר כח לקבל כל עונש עונותיך כ"א עון אחד וגלות כל חטאתיך ותכלה וזהו פקד עונך וכו' והוא מז"ל בויקרא רבה וכו' נמשלה וכו' שמראה סימן טהרה כך הם מראים טהרה ותחתיהם לא כן ובזה יאמר כי אז יתגלו לא יעצרו כח למרקם וזהו פקד עונך וכו':