דברים טובים על קהלת א:טז

1דברתי אני עם לבי תחלה לחשב חשובונות נפשי בה שעל ידי כפרי בעדי תחלה יקובלו דברי וזהו דברתי אני עם לבי לאמר כלומר כדי לאמר אח"כ לזולת חכמה שלמדתי ממלמדי והוספתי וגם ממה שלבי ראה הרבה חכמה ודעת וכל זה לא שוה לי לבלתי אתגאל בהבלי העולם כי ואתנה את לבי לדעת חכמה ולא עשיתי ממנה עיקר לבדה כ"א צרפתי עמה לדעת הוללות העושר לשלוח בעד זהב מאופיר וכיוצא ועל הכבוד בהרבות סוסים ותענוגי בני אדם וגם שכלות הוא רבוי נשים המסירות הלב והדעת כי בחכמה שהקדמתי חשבתי שהיא תעמוד לי לבלתי אקלקל לעשות עיקר מהבלי העולם וזהו לדעת חכמה ובבטחי בה סמכתי ולדעת הוללות ושכלות והנה אשמתי גדולה מאד משאר בני אדם הבלתי יודעים כמוני כי מרה תהיה באחרונה וזה ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח לומר כי הנה גם מתחלה ידעתי כי גם זה הוא רעיון רוח כי גם להתחיל בחרמ' הוא שברון הנפ' כי לא על חנם מנע הוא יתברך את המלך מכל אלה מסוסים נשים וכסף זהב כ"א שהחמדה הציקתני לחלק ביני ובין זולתי כי אני לא יוסר לבבי ועל כן על שאלי ידעתי מתחילה שגם זה הוא רעיון רוח ולא עצרתי כח נגד יצרי גדלה אשמתי ואין להקל מאשמתי באמור כי רוב חכמתי גרמה לי כי בטחתי בה שהיא תעמוד לי לבלתי אחטא כי הלא נהפוך הוא כי הלא ברוב חכמה רב כעס לו יתברך עמי כי היה לי להיות יותר דבק עמו יתברך לבלתי עבור מצותיו בשום תואנה בעולם כי סמך היות דעתי גדולה מזולתי אינו בטחון שלא יסור לבבי כי הלא ויוסיף דעת יוסיף מכאוב כי הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. או ויוסיף דעת ישיג עד היכן פגם החטא מגיע וראוי יוסיף דאגה ומכאוב ליזהר ולישמר שמירה מעולה בהרחק נמרץ או גם ששבתי בתשובה ואתחרט נוחם יסתר ממני כי לבי כואב עלי על אשר לא טוב עשיתי כי ויוסיף דעת כמוני שאמרתי והוספתי חכמה וכו' יוסיף מכאוב וצער ואיככה אוכל להוכיח עודנו כואב ומצטער כי בעי צילותא ע"כ אמרתי אנסכה את המכאוב בשמחה באופן שלא תהיה שמחה יתירה רק מזיגת מכאוב ובאמרי כך אל לבי ואמרתי לו ואתה לבי ראה בטוב אל תהי פנייתך אל השמחה מפאת עצמה רק בטוב הנמשך ממנה לעבוד את קונך והנה גם הוא הבל כי הנה לא יבצר או השמחה לא תחטיאני כ"א שתמשיכני אחר שחוק והתול או תביאני לידי מיני חטאים המתרגשים ממנה אם לידי שחוק הנה לשחוק אמרתי מהולל ואם לשמחה להיות שמחה תמיד שלא יהיה פריה שחוק רק היותי שמח בעצם הנה לשמחה אמרתי מה זו עושה כלומר כמה רעה גדולה זו עושה ויהיה אומר מה כמו מה רב טובך וכו' כי השמחה יתירה תביא גאוה וכל מיני רעות כי כל מקום שיש שמחה יתירה השטן מקטרג להחטיא ולהביא פורענות ח"ו. תרתי בלבי וכו' הלא ראיתי הפלגתי לההביל ענייני העה"ז וקראתי תגר על השמחה כי רעה בעיני אדון העולם היא והנה עיניכם הרואות כי אנכי חזון הרבתי ולא כן עשיתי כי הרבתי מאכל שולחני כנודע מסעודות שלמה ואמרו רז"ל כי לכל אחד מנשיו היה עושה כך בכל יום ובניתי לי בתים אשר אין כהם בכל הארץ שהוצאתי בבנינם זמן י"ג שנה וכרמים ופרדסים שלא חסרה מהם כמ"ש ז"ל אפי' מנטקסה ופלפלין ועבדים ושפחות ושרים ושרות ותענוגי בני אדם ואיך אגעל בשמחה וגם אהביל עניני העה"ז ע"כ אמר דעו איפה כי לא לכוונת ההנאות ביין מאכלות או בראות עיני בבתים וכרמים ופרדסים עשיתי כ"א שתרתי בלבי כתייר הזה לראות ולחפש ולנסות בכל הדברים עד היכן יד עניינם מגעת עד אשר אראה בחוש איזה טוב לבני האדם וכו' ללמדם דעת במה יוציאו מספר ימי חייהם והוא מאמרם ז"ל באלה הדברים רבה כ"א היה אדם אחר אומר הבל הבלים היו אומרים לא ראה טובה מימיו לכך אמר שהכל הבל למי נאה לומר הבל הבלים לשלמה וכו' על דרך זה יאמר פה כי הגדיל לעשות בטובות וענייני העה"ז למען יוכל להורות ולומר הנה כל טובות העולם ניסיתי והמה הבל לכן השמרו לכם מעשות עיקר מהם כי הבל המה וז"א תרתי בלבי וכו' כי אשר היה נחת שולחני מלא דשן אשר לא טוב הוא ומה גם ביין בוגד ומתעה וגם לאחוז בסכלות ופתיות הבלי העולם טובותיו ותענוגיו הלא לא היה רק עד אשר אראה בחוש איזה טוב לבני האדם אשר יעשו וכו' למען אוכל לתת דבר ועצה להם במה יעסקו ואשר יהבילו כי הנני אני אשר נסיתי הכל מהביל את כל טובות העה"ז ולבל יאמרו לו הלא לא טובה העצה אשר נועצת לנימשך ביין כי שחת עצמך בסכנת נפילה תחת יד היין בוגד כי יין ותירוש יקח לב והלא זה מאמר אמו אל למלכים שתה יין ע"כ אמר למשוך ביין את בשרי וכו' לומר הנה בכלל מה שתרתי אני בלבי לחקור ולחפש הוא עד מצוא דרך למשוך ביין את בשרי בלבי ולא את לבי כ"א אדרבה ולבי נוהג בחכמה כי לא עצר כח היין ליקח לב רק למשוך הבשר מלהפסד במכאוב הנזכר ומה שעסקתי בהבל העולם הנקראים סכלות לא היה כ"א ולאחוז בסכלות אחיזה מה ולא עשות עיקר חלילה וזהו ולבי נוהג ומתמיד בחכמה בעצם ולאחוז אחיזה מה בסכלות או שיעור הכתוב תרתי בלבי למשוך ביין לבי את בשרי אחריו במה שלבי נוהג בחכמה למשוך גם את בשרי שלא יעכב במה שירוה במכאוב הנזכר: