דברים טובים על קהלת ז:יא

1לבא אל הביאור נזכירה מאמרם ז"ל באומרם הנעלבים ואינן עולבים שומעין חרפתם ואינן משיבים וכו' עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וראוי לשים לב מה ענין השמש אל הנעלבים כו' ומה הוא גבורתו של שמש אמנם הנה נודע מרז"ל כי כאשר ברא אלהים את ב' המאורו' אמר' הירח לפני הקב"ה אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר א' והנה היה עלבון אל השמש ושתק אז קנא הוא יתברך על עלבוני ואמר לה לכי ומעטי את עצמך ובזה יאמר הנעלבים ואינן עולבים שהוא שעולבים אותם שמדברים אתם לנוכח או שומעין חרפתם שמדבר ראובן אל שמעון ומספר חרפת לוי והוא שומע ואינו משיב והוא כענין השמש שהית' ירח מדבר' עם הקב"ה והשמש שומע חרפתו ולא שיהי' הבלתי משיב מחמ' ירא' מהעולב כ"א הוא רק מאהבת ה' ושמקבל העלבון ליסורי אהבה דומה לשמש שלא מיראה שתק רק מאהבה את ה' וחפץ לעשות רצון ה' גם אם היה מקבל קטרוג הירח וממעט אורו. או יאמר מה שהשמש שמח ביסורין משז"ל בנדרים שאין השמש יוצא עד שמכים אותו בחצים שהם יסורין ועכ"ז ישיש כגבור כחתן יוצא מחופתו ובזה נבא אל ביאור הכתוב אמר טובה חכמה עם נחלה שתהיה נחלה להתפרנס ממנה לעשוק בחכמה בשלילת טירדת מזונו' עם שאפשר יקנה גאוה בצד מה בעושרו אך ויותר תהיה טובה לרואי השמש הם המביטים אל השמש שסבל עלבונו ולא השיב שהוא מסוג הנעלבים וכו' שראו והביטו אל מעשה השמש כי אשר עם היות לו חכמה ועושר לא יקנה חוטר גאוה כ"א אדרבה יהיה מן הנעלבים וכו' שהוא ענוה יתירה זה יש לו יתרון גדול מאד. או יאמר כי הנה דרך הלומד שיהנה מזולתו המחזיקים בידו די לו שזן את עצמו אך ויותר יהיה יתרון לאשר הם עם נחלתם רואים השמש שנותן מאורו לזולת כנודע מענין הירח שיקבל ממנו וכיוצא בו כן לרואי ומבי' בו עושה כמעשיו שנותן מעשרו לדל ג"כ כי בצל וכו' הנה ארז"ל שעתיד הקב"ה לעשות צל וחופה למחזיק ביד לומדי התורה כתלמיד חכם עצמו והלא כמו זר נחשב כי הלא ארז"ל כל הנביאים לא התנבאו אלא למחזיקים וכו' אבל לעוסקים בה עין לא ראתה וכן בפירוש אמרו בגמרא שרבה דאיעסק בתורה הוסיפו לו כ' שנה ואביי דאיעסק בתורה וג"ח הוסיפו לו מ' שנה שנרא' דוקא דאיעסק בתור' אבל אי הוה מהנה בלבד לת"ח לא היה לו כן כי מקרא שכתוב עץ חיים היא למחזיקים הוא חיי העוה"ב הנכון כי זכות הכסף תעמידנו בצל הנזכ' אך יתרון דעת חכמ' החכם הוא כי תחיה את ב' בעליה החכם ואת הזן אותו שגם הוא בעל לז"א בעליה לשון רבים אמנם יהיה כי הצד השוה שבהם הוא כי לת"ח ולמהנה אותו יש להם צל וחופה אך לא יהיה אושר אור ותענוג לזה כזה והראיה שהוא עוסק בתורה מוסיפין לו חיים כי אורך ימים בימינה אך לא למהנה תלמיד חכם כ"א חיי העוה"ב וזה יאמר הלא אמרתי טובה חכמה עם נחלה שיהנה הת"ח מהזולת הלא הוא כי יהיה לו זכות כפול זכות עסק התורה וזכות המהנה וזהו כי בצל וכו' כי אשר לו חכמה יהיה לו כי יהיה בצל החכמה בצל הכסף ולא ששכר זה שוה לשל זה כי הצד השוה הוא בצל החכמה בצל הכסף שכאשר זה בצל גם זה בצל אך ויתרון דעת החכמה על המהנה בכסף כי תחיה את בעליה כרבה ואביי שעל שעסקו בידיעתה חיו אחר בא עת מיתתן מה שאין הכסף של המהנה ת"ח יחיה את בעליו ובזה יתכן אומרו בצל הכסף ולא אמר ובצל הכסף אם לא היתה הכונה רק להודיע שיהיה ב' צללים אך כיון גם לומר כי הצד השוה הוא כי בצל וכו' כמדובר ואל ימעט בעיניך מה שהחכמה תוסיף ותחיה בעליה כי הלא את מעשה האלהים הוא אדם הראשון כד"א נעשה אדם כי מי יוכל לתקן את אשר עותו היא המות לעולם כי עודנה תמיד ואין כל מעשים טובים לתקן וא"כ מה שיספיק לתקן חיים של כמה שנים דבר גדול הוא. או יאמר תדע איך תורה עדיפא לחיות את בעליה מכל יתר מעשים טובים כי הלא את אדם כי מי יוכל לתקן לסלק המות כלומר מי יוכל ולא תמצא רק התורה כי חרות על הלוחות חירות ממלאך המות. או יאמר אל תאמר אם החכמה תחיה למה לא תמנע המות לגמרי כי הלא ראה את מעשה האלהים הוא אדם כי לגודל חשיבותו שהיה מעשה האלהים היה פגם עונו כל כך גדול כי מי יוכל לתקן את אשר עותו לבטל המות לגמרי וא"ב די להוסיף ימים. או יאמר טובה חכמה עם נחלה שעוסק בתורה מתוך עושר ומנוחה אך ויותר טובה יהיה לרואי השמש שלומדין ועוסקים בתורה מתוך יסורין כשמש שעובד את ה' ועושה מצותו לצאת בכל יום מתוך יסורין והוא משז"ל כי לא נפיק להאיר על הארץ בכל יום עד דמחו ליה כמה פולסי דנורא שנאמר לאור חציך יהלכו. ובזה יאמר מה שאמרתי טובה חכמה וכו' היא כי יזכה להיות בצל החכמה בצל הכסף כדלעיל ומה שאמרתי כי טוב הוא הלומד מתוך יסורין כי היצה"ר קשה ומי יעכב בידו מלהתגאות כי האם גדול אדם מיציר כפיו של הב"ה והספיק להחטיאו פגם שלא נתקן לעול' וזה הוא ראה את מעשה האלהים יציר כפיו ית' כי מי יוכל לתקן אשר עות היצה"ר את אדם וזהו אשר עותו ומה גם עתה יסיתך במצא מקום ע"י מושכך שירום לבך ותבעוט: