דברים טובים על קהלת ז:ב

1טוב ללכת וכו' הנה היל"ל טוב לכת ועוד מי לא ידע בכל אלה כי טוב ללכת לבית אבל מלכת במשתאות ושכרות ומה צורך לומר גם כן באשר הוא סוף כל האדם מי לא יבין את זאת כי סוף האדם בעה"ז הוא המות אך הנה אין ספק כי לא על משתה הרשות ידבר כ"א על סעודת מצוה כסעוד' חתן או מילה והוא באשר נשים לב לאומרם ז"ל כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו וכו' כי הלא לזר יחשב כי מי זה חתן יצטרך ישמחוהו זולתו והוא ביום חתונתו וביום שמחת לבו אך הוא כי אשר חננו ה' דעה והשכל יתן אל לבו ביום חתונתו ויאמר על מה זה נצטוינו ליקח אשה ולפרות אם לא על כי מחר ימות ואם לא ישאיר אחריו נין ונכד ערירי ימות וילך לו בלי חמדה מש"כ אם היה קיום באיש נמצא כי חתונתו היה הכנה אל המות ותיקון אליה ולכן לא יבצר האיש החכם מלהבין את זאת ויתעצב אל לבו בזכרו יום מותו ע"כ צריך לשמחו וגם המסובין אתו בסעודת חתונתו גם המה ראוי יתנו לב אל הדבר הזה ואז יכנע לבבם לשוב אל ה' ולבלתי ההנו' במאכל שולחן החתן אשר לפניהם והן זאת היתה כונת רב המנונא באמור אליו לשרי לן מר ואמר וי לן דמייתינן כלומר כי הנישואין הם הכנה אל המות ואלמלא הוא לא היה צורך אל ההולדה הרי כי אשר נתן ה' חכמה בלבו לבבו יבין בלכתו אל בית משתה חתן וכלה אל אחרי' דבר ואז יכנע והוא מעין הנמשך אליו ע"י לכת אל בית אבל בזכרו יום המות אך אמנם אין ספק כי אף שאחרית דבר הנישואין היא המיתה למה שהן הכנה והתחלה אליה נסתרה דרכה מההולך אל בית המשתה ההוא ולא ישים לב כ"א אל אשר לפניו שאשר הוא מש"כ להולך אל בית אבל שיראה בעיניו המותה לחסידיו וליתר העם ויתן אל לבו כי גם עליו יעבור כוס והן הנה דברי קהלת לומר אל ישיאך לבך לומר הנה כי יקרה לפני ב' דרכים א' לכת אל בית משתה חתן המלך וא' ללכת אל בית אבל אחר כי גם שהכונ' הנמשכת מלכת אל בית אבל גם היא נמצאת בלכת אל בית משתה אלכה לי אל הנישואין ע"כ אמר לא כן הדבר כי טוב ללכת וכו' לומר אצ"ל ההליכה בעצמה שהיא טובה אל בית אבל מההליכה אל בית משתה כ"א גם ההכנה וטוב הרצון ללכת אל בית אבל היא טוב מהלכת בעצמו אל בית המשתה ופירש הטעם ואמר באשר הוא סוף וכו' לומר כי גם שבבית משתה ג"כ תמשך הכנעה כי גם בה רמז אל המות אינו דומה במה שהאבל הוא סוף כל האדם שההולך שם רואה בעיניו המות ולבבו יבין כי זה דרכו גם הוא מש"כ בבית משתה כי לא יקל בעיניו לחשוב התכלית כ"א אשר לפניו וזהו באשר הוא סוף כל האדם וע"י כן והחי יתן אל לבו ענין המות אך ע"י מה שאינו סוף האדם לא יתן אל לבו עם שהדבר רמוז בענינו ולדקדק אומרו והחי ולא והאדם אפשר באשר נמתיק ענין הסמיכות אצל פסוק הקודם והוא כי אחרי אומרו טוב שם וכו' שימשך מזה יאמר אומר א"כ מה שטוב וראוי לגמילות חסד ללכת אל בית אבל יהי' על סילוק בעל שם טוב ולא לזולתו לבו סיבות א' כי ממנו יכנע לבבו כי יראה צדיקים ימותו וגם לכבוד השלום ההוא ע"כ סמך ואמר טוב ללכת אל בית אבל כלומר בין צדיק או בלתי צדיק ובל יראה בעיניך שבבית אבל של הבלתי צדיק לא יכנע לבבך כי הנה באשר הוא סוף כל האדם כצדיק כרשע לא יבצר מהחי יתן אל לבו כי אף גם ההולך אל בית אבל יהיה צדיק תמים יתעצב אל לבו ויכנע כי גם ישכיל כי גם את הצדיק יקרה אסון מות ויפשפש במעשיו כי סוף כל האדם הוא וגם אל תשת לבך אל כבוד המת לומר כי אין ראוי אל כבוד לכתך שמה כי לא צדיק הוא כי לא כן הוא כי אשר אצוך תלך אל בית אבל לא למען כבוד המת הוא זולתי להנאת ולטובת החי ההולך שמה שיתן אל לבו וזהו והחי יתן אל לבו ולא אמר והאדם. טוב כעס וכו' אחר אומר כי טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה של מצוה אף כי משניהם כאחת תמשך הכנעה למבין והנה עדין היה מקום לומר אחר שהכל מצוה הלא טוב לנו לכת אל בית שמחה כי ע"י השמחה תפקחנה עיני השכל להבין ולהשכיל אחרית דבר מראשיתו מש"כ בבית אבל כי יראה האבלים בכעס על מתם הלא ההולך יתעצב אל לבו ויאטם מלחשוב מחשבות הראויות דבעו צילותא לז"א טוב כעס שימצא בבית אבל משחוק שימצא בבית שמחה כי ברוע פנים שימשך לנכנס שם ורואה האבל כעוס ייטב לב שהחי יתן אל לבו ויטיב אותו להכשירו ולקרבו אל ה' כלומר כ"א האבל כועס לא ימשך גם כעס למבקריו כ"א רוע פנים בצד מה לכן לא יעכב בידו מלהטיב אל לבו מש"כ ע"י השחוק אשר ימצא בבית משתה שתדיחנו וא"ת נא זה יהיה אם בבית משתה יש שם שחוק אך אם איננו טוב טוב הוא ללכת שם כי גם יתן אל לבו היותו קיים במין ושהכל למיתה הם עומדים מליכנס בפני האבל כי ע"י עצבון לא יתפקח להבין לז"א לב חכמים בבית אבל כלו' לב חכמי' הרואים את הנולד נמצא בבית אבל לעומדים שם בבית אבל כי שם יתנו לב לראות מה יקרה להם ולב כסילים אשר לא ירא' את הנולד שמתידים למות רק את אשר לפניהם בהיותם בבית שמחה גם שלא יהיה שם כי שחוק משתה לשתות או יין ידליקם השמחה בעצמ' משכחם יום המות באופן לב כסילי' ימצא בבית שמח' אשר הם שם: