דברים טובים על קהלת ז:ה

1אחרי אומרו כי טוב ללכת אל בית אבל וכו' והחי יתן אל לבו ראה והנה נוכל לומר מה בצע בלכתו אל בית אבל והלא כמה הולכים אל בית אבל ואין נעשה בהם רושם כי נעשה להם הדבר כטבע לזה אמר טוב לשמוע וכו' לומר כי מן הסתם לא יבצר בבית אבל ומה גם אם אדם רשום הוא יבואו חכמים להספידו ובכלל ההספד ידבר דברי כיבושין ויזכיר יום המיתה לפני השומעים ורבים יחכמו ויקחו מוסר מש"כ בבית משתה שאדרבה ימצא שם שיר כסילים כשירי עגבים שחוק והיתול המביא את שומעיהם לירש גיהנם וז"א טוב לשמוע וכו' מאיש וכו' ולהיות כי אינו בודאי ישמע שם גערת חכם וגם בבית משתה גם שיהיה שם שיר כסילים לא ידבק ביד השומע משיר הכסיל כי אשמת דבר על הכסיל השיר לבדו לז"א טוב לשמוע גם שלא יהי' ודאי גערת חכם כונת האדם ללכת לשמוע טוב מהאיש עצמו השומע שיר כסילים ואל תתמה לומר אם הכסיל בחושך הולך ושר שירי שחוק והיתול איש השומע לא ידבק בידו מאומה לז"א שמע נא ואמשול לך משל למה"ד לסירים כסוחים באש תחת הסיר כי הלא בהשרפם והמה יבשים ישמיעו קולי קולות ותראה ליהוב להבת שלהבת מהם ולפי האמת הם כלים ונשרפים כן הוא שחוק הכסיל שמשמיע קולות השחוק ויצהיב פנים ולפי האמת הוא נשרף ואבד מן העולם וכאשר במשל גם הסיר שעל הסירים הנשרפים לא יבצר מהתפחם ותעשה שחרחורת כן לא יבצר מאיש שומע שיר כסילים אשר על הכסיל יעמוד מלהתפחם והדבק בידו מן החרם אשר בשחוק ונבלות פה אשר ישמע ויאבד עד גדר שזכות הרצון לשמוע גערת חכם גדול מכל איכותו של זה וגם זה הבל כי אפי' בשמוע גערת חכם עם היותו טוב מאיש שומע וכו' הוא הבל בערך מה שצריך האדם להכריע יצרו וליטהר לפני קונו. כי העושק וכו' אמר מה שהזהרתיך ללכת אל בית אבל להכניע לבך ולא בבית שמחה וגם לשמוע גערת חכם היא כי גם אם חכם אתה ויגבה לבך לומר הלא חכמתי תעמוד לי לבל אשגה גם כי אלך אל בית שמחה ושלא אשמע גערת חכם אל תאמר כן כי הנה העושק אשר יראה האדם בעולם בענין רשע מכתיר את הצדיק ודמעת העשוקים ואין להם מנחם מביא את החכם להתהולל בהרהורו אחר ההשגחה ומדותיו יתברך ע"כ צריך לבקש דרך יכניע לבו מהתגאות בהרהור וזה הוא כי העושק יהולל חכם עד גדר שיאבד את לב מתנה הוא כי לאדם יש ב' לבבות כמ"ש ז"ל בכל לבבך בשני יצריך יצר הטוב ויצר הרע והנה הא' טבעו לאדם הוא היצה"ר והב' מתנה מאתו יתברך בשנת י"ג לסעדו בעבודת קונו אמר שכ"כ העושק יהולל חכם עד גדר שיאבד ממנו את יצרו הטוב הוא לב של מתנה שניתן לו מאתו יתברך כי יהיה כבטל מלהעמידו נגד היצר הרע להרחיקו מן ההירהור והחטא וא"ת נא ישראל א"כ איפה נהפוך הוא כי למה אמרת שטוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה עם שגם במשתה יש זכרון המות כמדובר למעלה והלא אחר שהאדם עצב נדון בקרבו על העושק טוב טוב הוא לכת אל בית משתה כי יגיל וינוחם מעצבונו ובשמחתו יוכן להביט אל תכלית שמחת משתה החתן שהוא על יום המות שהוא קיים במין ויכנע מש"כ בלכת אל בית אבל שיתוסף עצבון על עצבונו ומה גם אם האיש הנפקד היה צדיק תמים ובלתי מלא ימים ויהרהר יותר לז"א הנה טוב אחרית דבר מראשיתו לו' הנה על זכירת המות עצמה לשית אל לבו החי יום מותו מבית משתה שהוא ראשיתו כי הוא ראשית והתחלה אל דבר המות והחי לא יתן אל לבו ומה שאמרת כי ע"י בית אבל שהוא אחרית דבר יעצב ביותר על הרהורו על העשק לכן טוב היה בית שמחה למזוג עצבונו לא כן הוא כי טוב ארך רוח הנקנה בבית אבל מגבה רוח שיקנה בבית המשתה כי תחת הרהורו יום המיתה יאמר בגובה לבו בל ידרוש ה' חלילה באשר בלבו על העושק אך בבית אבל יתן אל לבו כי גם הוא ימות ואוי לו אם יתן דין וחשבון על הרהורו ע"כ יקנה ארך רוח לומר אם יתמהמה המשפט אחכה לו כי בא יבא וזה אומרו אל תבהל ברוחך לומר מה שאמרתי מגבה רוח הוא בל תבהל ברוחך בהיותך גבה רוח בבית שמחה ומתוך גסות רוחך תכעוס על ראותך העושק שהרהורו בלבך ועתה תתעורר בגובה הרוח ואל תבטח בחכמתך שלא תטעה כי הלא בבא הכעס אבדה חכמה ממך והוא מה שאמרו ז"ל כי כל הכועס חכמתו מסתלקת וזה הוא כי כעס בחיק כסילים ינוח לומר לא ינוח ויחול הכעס ההוא כ"א בלב כסילים מחוסרי חכמה שהוא תואר כסיל מקביל החכם כד"א בן חכם וכו' ובן כסיל וכו. או יאמר טוב אחרית וכו' לומר הלא אמרתי כי העושק יהולל חכם וש"ת א"כ איפה במה ינוחם לבנו על העושק הזה אשר נראה אל תשת לבך כי דע לך טוב יהיה אחרית דבר הוא אחרית העולם ואצ"ל מאשר הוא עתה כ"א גם מראשיתו בהבנותו שהיה רב טוב ועוד אודיעך כי טוב הוא ארך רוח מחזיק באמונה ומיחל ומה שאני אומר כי טוב ארך רוח הוא כי מדה זו נמשכה מגבה רוח כי אשר רוחו ונשמתו גבוהה גבוהה הוא בעל ארך רוח סובל ומאריך ובלתי מהרהר כענין מרע"ה עניו מאד וסובל והאבות בלתי מהרהרין אחר מדותיו יתברך כמשז"ל כי אחר מה שהבטיחו הוא יתברך ואעשך וכו' על ביאת הארץ ומיד בבואו ויהי רעב וכו' ונטלטל ולקחו אשתו ולא הרהר וההיקש בעקידה וכן ביתר האבות ובהלל הזקן ורבים כאלה גדולי הנפש ואתה אם רוחך אינה מגדר זה אל תבהל ברוחך לכעוס על העושק הנזכר כי היא מדה שלא תזוז ממך לעולם כי בחיק מקום הלב של כסילים שם יניח שיהיה לו כבית מנוח לדירה להיות מפסיד ומאבד אותך והוא מאמרם ז"ל כל הכועס כאלו כופר בעיקר כי מעט מעט יחטיאנו עד האבידו אותו ואל תקשני ותאמר מה הי' כי הימים הראשונים וכו' והוא לומר אם כדברן שטוב אחרית דבר מראשיתו היה העולם חוזר ונתקן מעט מעט ובכל יום עולה ונתקן העולם עד יעלה עד גדר היות טוב אחרית דבר מראשיתו אך אדרבה העולם הולך ומתמעט טובו דור דור כי הנה הימים הראשונים היו טובים מאלה כי הנה לא מחכמה שאלת על זה והוא כ"א ידעת חכמ' לא היה נעלם ממך סוד הגלגול כמשז"ל כי בכל דור מתמעט העול' כי שיורי הנשמו' הם הולכי' ומתמרקי' ובכל דור יש יותר סוגי' עד יטהרו ויזדככו ויתלבנו עד הסוף שיהי' טוב אחרית דבר מראשיתו: