דברים טובים על קהלת ט:יב

1אמר גם דרך כלל יש עוד רעה חולה לאדם גם למגיעים לזקנה והוא כי גם לא ידע האדם את עתו והוא תוכחת מגולה לכל האדם כי כמה וכמה מתעצלים מלשוב עד ה' ולתקן מעשיהם באומרם עוד חזון למועד כי רחוקה המותה בעיניהם באופן כי גם אם ע' שנה יחיה תבא עליו פתאום וגם אומרים קצתם בלבם כי כאשר יראו עצמם נוטים למות אז יתודו וישיבו מדרכם הרעה ואל על יקראוהו יקבל תשובתם בהחפזם והנה יש שלפעמים לא יזכו להתודות קרוב למיתתם כי תבא אסכרה ודומה לה החונקת גרונו ולא יוכל להתוודות ויש יוכל לדבר אך לא זו התשובה בחר לו יה כי היא מאימת מות ואינו. דומה למקדים תפלה לצרה וזה מאמר שלמה והוא כי הנה ארז"ל כדגים וכו' ונבא אל הענין אמר צר לי עליך אחי התתרפה מלשוב ולתקן מעשיך עד עת למות כי הלא גם לא ידע האדם את עתו והיה לך לשוב היום שמא תמות מחר או אחר שעה ולא תאמר שתתודה ותשוב ביום המות כי הלא ב' הנה קורות בני האדם יש נאחזים כדגים במצודה רעה היא חכה שנתפסים במזלג בגרונם כן הוא המת במיתת אסכרה ודומה לו שנאחז בגרונו ואין יכול להתוודות כלל ונמצאת יוצא מן העולם בלי שום תשובה וש"ת הלא ח' מני אלף ימות באופן שלא יוכל להתודות לז"א וכצפרים האחוזות בפח כי אז דרכם לצפצף ביותר במר נפשם כן גם כן יקרה לאדם יחלה את חליו אשר ימות בו ופיו וגרונו פתוחים להתודות אך גם זה איננו מספיק כי כאשר הצפרים מצפצפים אחר היותם אחוזו. בפח כי אז דרכם לצפצף ובראשונה היו שותקים ולא יועיל למו כי כבר הם מטים להרג כן יקרך גם עתה כי טרם תאחז שתקת ועתה תצפצף במר נפשך שנאחזת ואינה תשובה שלימה להנצל מיד שאול סלה כי לא תעדר מהם דינה של גיהנם זמן מה מש"כ אם שבו מקודם למות נאטם כראוי בכל יום ובכל שעה הנה כהם הם ב' הסוגים יוקשים בני האדם בשני הדרכים האלה כי גם השנית לא טוב ומה גם הא' וזהו עם היות לעת רעה הוא עת קצבת המות כשתפול עליהם פתאום שלא היה המות נגדו תמיד שהוא פתאום כי שכחה ותפול עליהם פתאום מש"כ לזולתם אשר לא שכחוה. או יאמר כי גם לא ידע וכו' לומר הלא אמרתי לך כי עת ופגע יקרה את כלם והנה הלא תתאנה ותאמר כי לא ידע האדם את עתו וע"כ שונה באולתו עד אין מספר ומתעצל מלשוב אך לו עשה ה' ידע האדם את עתו הלא היה מרחוק תכין צידה לדרכו ומתקן עותו בפרוזדור ליכנס לטרקלין אמר גם על זאת לא צדקת אענך הלא הוא כי גם לא ידע האדם את עתו של עצמו הלא יביט את אשר יקרם אל זולתו ויראה ויקח מוסר כי הלא כדגים שנאחזים וכו' וכצפרים וכו' כהם יוקשים בני האדם זולתו לעת רעה ולמה לא יקח מהם מוסר השכל כי מתים בלי חמדת שלמות כי שטוף חמדת העה"ז מנער והוא לפעמים ישיגו טוב העה"ז ותחתיו תעמוד בהרת איבודו כדגים שנאחזים במצודה רעה שהיא חכה כמש"ל והיא כי בפי מזלג החכה יש מאכל אשר יאכל ויחמדהו ולא ידע כי תחתיו יעמוד המזלג ויתחב בגרונם וימות כן לחמדת טובות העה"ז הטובים למאכל ימות אחרי כן ויש שטרם יהנה מהטובות ימות והוא כצפרים האחוזות בפח שקושרים בו גרגיר חטה או שעורה ובא הצפור לנקר בו ולא יאכלנו ויתפס ולא נהנה הנה כהם יוקשים בני האדם מבלי משים לב אל המות ויתייאשו ממנה עד בואה אליהם פתאום. עוד אפשר כי לא ידע האדם את עתו גם כשנופל למשכב בחליו אשר ימות לא ידע עתו שמת מהחולי ההוא ולא ישוב ויתודה בתשבו כי אין זה כ"א מה שאכל מאכל שהזיק לו ויעשה תרופה להריק אותו והוא כדגים הנאחזים בחכה כי בחודו של מזלג נתון אוכל והדג בולעו וכשנאחז תושב שהמאכל הזיק ולא ידע כי תחתיו יעמוד המזלג ומתחזק למשוך עצמו לאחור וכל מה שמתחזק הוא מסתכן יותר שעי"כ נתחב המזלג יותר בחכו כמו כן חושב האדם שמהמאכל הוא חולה ולא ידע כי תחתיו יעמוד העון והוא הבא להמיתו וכל מה שעושה תקונים להרפא מהמאכל ולא להסיר העון הוא מכביד יותר ויש יתלה בלאות ויגיעה שהלך למקור פלוני לבקש מזונו ויגע או אויר אותו המקום הזיקו ולא ישית לב כי העון הוא והוא כצפרים האחוזות בפח שהל' ברגליו לרדוף אחר חטה ושעורה שבפח ונלכד ברגליו וחושבת שההליכה לשם גרם ולא ידע כי מלאך המות מה ליה הכא מה ליה התם: