1רש"י ד"ה לב"ח מדמינן לי' כו'. טפי פורתא כו'. מה שמאריך כאן יותר מלעיל דלא נימא הטעם משום רבית ודוק:
2שם ד"ה לכתובת אשה כו'. י"ל מה שכתב והיתה כתובתה מאתים לפרש קושית התוס' שהי' יכול לומר כן אב"ח לכך קאמר דבזה דמי יותר לענין מאתים ודוק. כי ה"ה לב"ח נמי כ"א שמביא לענין דומה יותר לדעי"ל: