דרישה, חושן משפט קכט:יד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 129:14
Open in the reader →1הביאו ע"ש בה"ש ובמ"ש ברח כו' לשון ב"י כ"כ בעה"ת שער ל"ה בשם תשובת הרי"ף והביאו המ"מ פכ"ה דמלוה וכתב דהיינו דוקא בערב לגופו של לוה וכמו שיתבאר בסי' קל"א עכ"ל. ור"ל דאי בערב בעלמא שערב לשלם בעבורו למה כתב הביאו ע"ש בה"ש דמשמע שאם הביאו קודם לכן וברח נפטר הערב ולמה יפטר כיון שעכשיו אינו משא"כ בערב לגופו דאיכא למימר כיון שהביאו נפטר. ובאמת שמשמע כן מלשון המ"מ פכ"ה דמלוה אבל אין דעת רבינו כן דא"כ קשה טובא. חדא איך סתם רבינו דבריו וערבב הדברים שהרי בכל זה הסי' לא מיירי בערבות הגוף ודבר הלמד מעניינו דגם זה מיירי בערב לשלם. וע"ק דא"כ למה השמיט רבינו ולא כתב איך הדין בכה"ג בערבות לשלם. וע"ק דדין זה כ"ר לקמן בס"ס קל"א. ועוד דשם כתב דפליגי בהאי וכאן סתם רבינו הדברים. לכ"נ עיקר כמ"ש בפרישה. שוב מצאתי בבעל התרומות בשער ל"ה כדברי שכתב ז"ל ובתשובה לרי"ף אם הביאו ע"ש כו' ובתשובה לרב נחשת אמטייה כד נפיק חד כוכבא שפיר דמי לקבולי (וענין חד כוכב ע' בא"ח סי' רי"ג ובסי' ר"ס מ"ש שם) ואי לא קיבל איהו דאפסיד אנפשיה ונפטר הערב עד שיתבע הלוה ואי בתר דנפיק ג' כוכבי שבת הוי ומיחייב הערב עכ"ל. הנה מלשון עד שיתבע כו' משמע להדיא דמיירי בערבות לשלם וכמ"ש (ושם בהמ"מ השמיט בהעתקה הני ג' תיבות "עד "שיתבע "הלוה אבל בבעה"ת ישנם) וכן ממ"ש ש"ד לקבולי לשון קובלנא משמע שיטעון עליו בדין ודברי המ"מ צ"ע: