דרישה, חושן משפט קמו:כח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 146:28
Open in the reader →1הביא המחזיק עדים שדר בה המוכר יום אחד ואח"כ הביא המערער עדים שהמחזיק רצה לקנותה ממנו כו' עובדא הוא בגמרא וע"פ גירסת הרא"ש שכתב כן דף קצ"ג ע"ב ע"ש וסיים גם בהאי עובדא עביד אינש דזבין דינא וכן כתב הרמב"ם בסוף הלכות טוען וכתב שם המ"מ שהוא מעשה בגמרא אבל בגמרא שלפנינו שם אין הגירסא כן אבא ז"ל ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלוני זבניתה ואכלתיה שני חזקה א"ל פלוני גזלנא הוא א"ל והא אית לי סהדי דאתית באורתא וא"ל זבנה ניהלי א"ל אמינא אזבן דינאי אמר רבא עבד אינש דזבין דיניה עכ"ל. ומגירסא זו מוכח דהמעשה היה שהמערער בא ליקחנה מהמחזיק וכן הוא הגירסא ברי"ף וזהו כעין הדין שכתב רבינו בסמוך בסעיף ל' ונראה שלמדו רבינו משם כי אף שהיה גורס כגירסת הרא"ש מ"מ טעם הוא לשניהן דעביד אינש דובין דיניה וגם מדברי נ"י מוכח שם דהיה גורס כגי' הרא"ש וכתב עליו וה"ה אם טען המחזיק והלא המערער בא אתמול ליקחנה ממני כו' ועביד אינש דזבין דיניה. ומש"ר בסמוך בסעיף ל' שהמחזיק היה טוען שהמערער ביקש ממנו ליקחנה לו מהמוכר ולא. כתב שהמערער ביקש ממנו שימכרנה לו כמשמעות גירסת הגמרא הנ"ל וכדברי הנ"י הנ"ל י"ל דחדא מינייהו נקט רבינו ואיידי דאיירי ברישא דהמחזיק טען שיעץ לו המערער ליקחנה לעצמו מהמוכר כ' נמי שביקש ממנו ליקחנה לו מהמוכר וק"ל: