דרישה, חושן משפט קמז:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 147:1
Open in the reader →1איבד זכותו שאילו היה אמת כו' ואינו דומה להא דכ"ר בסי' קי"א סי"ג לוה שמכר נכסיו וחתמו המלוה על שטר המכירה לא הפסיד בשביל זה זכותו וטורף מהלקוחות שיוכל לומר השני נוח לי כו' דשאני התם דאין למלוה על הקרקע של הלוה אלא שיעבוד בעלמא לכך אפילו אם כבר הגיע זמן הפרעון ואין לו מעות או מטלטלין לפרוע מ"מ שפיר קמעיד בחתימתו שראובן מכר שדה לשמעון שהרי באמת הוא של שמעון ואח"כ מוציא הוא שט"ח המוקדם וטורף ממנו ואין יכול הלוקח לומר מחלת לי שזה יאמר אדרבה משום שהשני נוח לי חתמתי משא"כ הכא שמיד שהוא מעיד בשטר שהשדה שהוא של המחזיק תו [אין] לומר שהשדה הוא שלו. וכן מ"ש עוד שם בסי"ד ז"ל שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כו' עד תשובה לא איבד זכותו כו' אע"פ שודאי המינוי שמינה לו על הבנין ג"כ הוה מעשה צ"ל דמיירי כמו בהלואה שהיה ללוי שטר שיעבוד על הבית (וכן משמע מדמייתי לה רבינו התם בדיני טענות מלוה ולוה) ואפילו תאמר דמיירי שם כשהיה ללוי שטר קנייה על הבית מ"מ שאני התם דהמינוי שמינהו על הבנין ההוא לא הוי חוב ללוי ולא שייך לומר שיהא זה הודאה שאין הבית שלו משא"כ כשעשאה סימן לאחר ע"ש המערער דודאי חובתו הוא וק"ל וכעין זה כתב בהדיא ב"י בשם ר"ן בסימן רנ"ו סוף ס"ב ע"ש ושם כתבתי דין אפוטרופוס בכה"ג: