דרישה, חושן משפט קנד:לב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 154:32
Open in the reader →1צריך להרחיק ממנו ד"א כדי שלא יאפיל כו' עד ואם בא לבנות ב' כתלים משני צידי החלון כו' שם בגמרא דף כ"ב פריך ארבא (דאמר דצריך להרחיק אדם את כותלו מכותל חבירו ארבע אמות משום דוושא) והתניא מכנגדן שלא יאפיל טעמא שלא יאפיל אבל משום דוושא לא הב"ע מן הצד וכמה (ולאו פירכא היא אלא מפרש הברייתא דאיירי במן הצד דלא בעינן ד"א אלא בטפח סגי תוס') כמלוא חלון שהוא טפח והלא מציץ אמר ר' וביד במרדד את כותלו והא אנן ד"א תנן (ולרבא צריכים לאוקמי ג"כ מתניתא מן הצד דאם לא כן בלא חלונות נמי תוס') לא קשיא כאן מרוח אחד כאן מב' רוחות. וכתבו הרא"ש והר"ן ז"ל אע"ג דמוקמינן למתניתין מן הצד מ"מ נראה דה"ה דמכנגדן צריך להרחיק ד"א דפשטא דמשנה הכי משמע ועוד דהמקשן פירשו כנגדן ממש וס"ל דצריך ד"א ומסברא זו לא חזר בו התלמוד עכ"ל. ונראה דהרא"ש ורבי' שכתבו שצריך שיהא בין שני הכתלים שמן הצד ד"א מלבד רוחב החלון משום דאל"כ אכתי קשה על המשנה דקתני ד"א כשיש בה חלונות הא בלאה"נ צריך ד"א משום דוושא ועוד דאל"כ מתני' דקתני' שירחיק ד"א מכנגדו נתנה דבריהם לשיעורים דלפעמים יהיה החלון לבד רחב ד"א נמצא שלא יצטרך להרחיק מידי ועוד דומיא דטפח מצד אחד דהיינו בלא חלון ה"ה רוחב ד' בשני צדדין בלא חלון. אבל ראיות הללו אינם מוכרעים כ"כ לומר כן גם יקשה על סתימת ל' הרי"ף והרמב"ם ששום אחד לא הזכיר זה דבעינן ד"א מלבד רוחב החלון ואדרבה מל' המ"מ משמע שם בפ"ז דשכנים דברוחב בין ב' הכתלים מכל וכל סגי בד"א וכן מוכח מל' נ"י דכתב ז"ל נמצא עכשיו דאמרינן דכנגדן ממש סגי בד"א יכול זה לבנות שלשה כתלים סביב חלונות חבירו בריחוק ד"א מרובעת עכ"ל מדקאמר מרובעת משמע להדיא דבד"א עם החלון סגי דאל"ה לא הוה מרובעת שהרי מכנגדו אינו מרחיק אלא ד"א בצמצום. ובאמת שהב"י הביא ל' נמ"י והשמיט תיבת מרובעת ואפשר משום דהיה קשה לו קושיות הנ"ל דהא בלא חלון בעי ד"א משום דוושא מש"ה מחקו מלשון הנמ"י וס"ל דלכ"ע ד"א בלא חלון קאמר אבל קשה הוא בעיני למחוק גירסת כל הספרים ועוד דאם כן מאי קמ"ל הנמ"י אלא ודאי קמ"ל דבמרובעת ממש סגי. וליישב קושיות הנ"ל נ"ל דס"ל כשיטת הרמב"ם שכתב בפ"ט משכנים (ורבי' הביאו בסימן קנ"ה סי"ג ע"ש) ש"מ דבכותל פחות מד"א לא חששו לדוושא וה"נ אם לא מפני החלונות היה יכול לבנות ב' כתלים בצד כותל חבירו פאות מד"א ביניהן דאז לית ביה משום דוושא בכותל שבין שני הכתלים שבונה נגדו ומה שהוא חוץ לב' אותן הכתלים הוא נידוש בלי הפסק משא"כ כשבא לבנות כנגד כותל חבירו ממש אף שהכותל שבונה אינה ארוכה ד"א מ"מ כיון שכותל חבירו שכנגדה היא ארוכה כשאינה נידשת כנגד מקום הכותל שבונה כנגדה נתרועע הכותל ותפול גם המותר אבל כשבונה שני כתלים בצד אמצע הכותל שאינה נידשת ואותו מקום מצד עצמו אינו רחב ד"א מהני ליה חיזוק סמיכת הכתלים שאינה צריכה דוושא כלל (וסברא זו כתבתי ג"כ לקמן שם בסי"ג בדברי הרמב"ם וכמ"ש שם ע"ש) כנ"ל לדחוק וליישב שיטת האומרים דבד"א סגי עם החלון. ואף שהחילוק זה דפחות מד"א אין קפידא בדוושא לא מצינו שכתב כ"א הרמב"ם מ"מ לא מצינו ג"כ מי שחלק על סברתו בזה ורבינו הביאו בסימן הנ"ל וכתב להרמב"ם דרך אחרת אבל לא חלק עליו ודוק. ואין להקשות והלא צריך להרחיק מכנגד כל החלון ד"א כדי לקבל אור מהאויר ואם כן ה"נ צריך להרחיק ד"א בלא החלון כדי שיקבל החלון האור ממנו ז"א מוכרח די"ל כיון דלכל חלק וחלק מהחלון יש ד"א מקום פנוי סביבו בצירוף סגי לו באותן ד"א ודוק: וצריך שיהא גבוה כו' וגם צריך שישפע כו' אבל הרמב"ם פ"ז דשכנים כתב ומגביה הכותל ד"א על החלון או כונס ראש הכותל כדי שלא ישב עליו ויציץ ויראה וכן כתב רי"ו בנתיב ל"א ח"ו ונראה דפלוגתתם בפירוש סוגיא דגמרא הנ"ל דפריך והלא מציץ אמר רב זביד במרדד את כותלו כו' ומאי פריך דילמא מיירי הברייתא בהגביה את הכותל ד"א דומיא דהמתניתין דלשם הברייתא עלה קאי וגם על התרצן קשה אמאי מוקי לה במרדד ולא מוקי לה דמיירי שהכותל הוא גבוה ד"א אלא לאו ש"מ דס"ל דלא סגי בהגבהת ד"א ומטעם שכ"ר והרמב"ם ס"ל דמאחר שמוקי שם הברייתא דקתני בכדי שלא יאפיל דמיירי בהרחקה טפח ושיעור זה דהרחקה טפח לא נזכר במשנה וכיון דלא קאי אהמשנה הו"ל לפרש ג"כ ולומר בהרחיק הכותל מהחלון טפח ויגביה ממנו ד"א אלא ודאי איירי כשאינו גבוה או נמוך ד"א מש"ה פריך והלא מציץ וק"ל. ונראה דגם להרמב"ם לא סגי בשיפוע הכותל לחוד בלא הגבהה אלא דוקא כשנבנה מן הצד דאז אף אם נשען על בטנו מ"מ אינו יכול להפך עליו כ"כ לצד החלון להציץ לתוכו (משא"כ כשאין החומה משופע דאז עומד על החומה ומהפך גופו לפניו לצד החלון) אבל בבונה כנגדו אפי' להרמב"ם לא סגי בשיפוע הכותל לחוד דאכתי יכול לשעון עליה ע"י הדחק כיון שהוא כנגדו ומש"ה לא הזכירו בבונה כנגדו דין שיפוע אבל מגביה לחוד לכ"ע מהני בבונה כנגדו ואינו מרחיק אלא ד"א וכמ"ש בפרישה. וז"ל המ"מ פ"ז דשכנים דעת המחבר שכשהקשו והלא מציץ הוא בשאינו מגביה הכתלים ד' אמות מיירי דאי במגביה אפי' כשהכותל נגד החלון די בכך ויותר יכול להציץ כשהכותל נגד החלון משיכול כשהוא מן הצד וכן נראה דעת מהר"י מיגא"ש ז"ל אבל מדברי רש"י נראה דאפילו במגביה ד"א צריך שיכנס ראש החלון ודברי תימה הוא דאדרבה כיון שגבוה והוא סומך לא יכול להציץ כמו שיציץ ברחוק וזה דבר מורגש לחוש אלא ודאי דברי רבי' עיקר עכ"ל ובפרישה כתבתי ל' הרא"ש ותוס' דמיירי דמתרחק ורואה באלכסון ולפ"ז לק"מ: